ספר זה נכתב במקורו כעבודת מחקר והוא תורם תרומה חשובה להבנת תקופה רבת הפוכות בתולדות עם ישראל בשנים 1961 - 1935, ותנועה הציונית לא היתה רוב מניינו של עם ישראל, אך היתה רוב בניינו בכך, שנטלה על עצמה את האחריות לניווט החיים הציבוריים של קהילות ישראל בתפוצות. תחושת אחריות זאת הגיעה לשיאים בימי מצוקה בטרם שואה, בימי השואה ואחריה, בייחוד בימי קיבוץ הגלויות בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה, הספר בוחן את המדיניות של המוסדות הציוניים בנושאים של עלייה והגירה, וכן את שיתוף הפעולה עם גורמים יהודיים לא - ציוניים, במיוחד בעיתות מצוקה. בפתח הספר הקדמה מאת יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל.