"עלילות גלגמש" הוא אולי סיפור העלילה העתיק ביותר שכתב האדם. גלגמש המלד היה דמות היסטורית, ובמשך מאות שנים סיפרו את עלילות גבורתו בעל - פה. רק כחמש מאות שנה לאחר תקופת מלכותו נכתבה שירת גבורתו והרפתקאותיו על גבי לוחות חומר קטנים בסימני כתב שדמו ליתדות. "עלילות גלגמש" מספר את הרפתקאותיו של המלך, איך הרגו גלגמש וידידו אנכידו את חומבבה שומר יער הארזים ואת פר - השמים, ואיך לאחר מות ידידו, יצא המלך לחפש חיי נצח. מאז נתגלו לוחות החומר באמצע המאה הקודמת, נחשב אפוס זה לאחת מיצירות הרוח הגדולות של התרבות. ברבות השנים נמצאו שברי לוחות, המאפשרים לנו, כיום, לספר את הסיפור כמעט בשלמותו. המשוררת ש. שפרה, שתירגמה לא מכבר את האפוס מן המקור, סיפרה לילדים וגם למבוגרים אוהבי סיפורים עתיקים, את עלילות המלך בפרוזה, ועם זאת שימרה את היופי של הלשון השירית. לפעמים הוסיפה כיד הדמיון הטובה עליה בעיקר כדי למלא את הקטעים החסרים בלוחות השבורים, וגם הסופר קרדי - נרגל הוא פרי דמיונה. הצייר והפסל מנשה קדישמן, חתן פרס ישראל, נתן מבע לקסמו של הסיפור העתיק באמצעות פתרון מבריק, בכך שרשם את הרישומים על רקע ציוריה הצבעוניים והנאיביים של אמו בלהה קדישמן.