“"במצור" (הוצאת מעריב – הד ארצי, 1999), השישי בסדרת ספרי מתח "חדר מלחמה" (הוצאת הד ארצי, 1999), שנכתבה על ידי הסופר האמריקני ג'ף רובין בהנחיית טום קלנסי, מחברם של רבי המכר "המרדף אחר אוקטובר האדום", "משחקים פטריוטיים", "סכנה ברורה ומיידית" ועוד, וד"ר סטיב פיצ`ניק, פסיכיאטר ובעל תואר דוקטור ביחסים בין־לאומיים מ־MIT אשר שירת צוותי משא ומתן לשחרור בני־ערובה ולפתרון משברים בין־מדינתיים בראשותם של הנרי קיסינג`ר, סיירוס ואנס וג`יימס בייקר. השניים הגו את הקונספט של הסדרה אולם את מלאכת הכתיבה הותירו לרובין.
צריך לומר ביושר – רובין אינו סופר טוב כקלנסי. הספר רחוק מאוד באיכותו ובאמינותו מן הספרים שכתב קלנסי לבדו, שגיבורם הוא איש הנחתים ג'ק ראיין (ובמיוחד "המרדף אחר אוקטובר האדום"), ובניגוד לספר הראשון בסדרה רק שתיים מן הדמויות, וחלקן בעלילה, מצליח לעשותו לספר מתח סביר. הספרים בנויים בדומה לסדרת המתח "24" (אף שקדמו לה) בהם העלילה מתקדמת לאורך ציר זמן בו כמה שעות או ימים ספורים, כאשר בכל פרק מצוין הזמן בו הוא מתרחש.
הספר נפתח כאשר יוזמת שלום חשובה בספרד, שם הצליחו אנשי החמ"ל למנוע ברגע האחרון מלחמת אזרחים, עלתה יפה. טקס חתימת הסכם השלום תוכנן להתקיים באולם מועצת הביטחון של האו"ם. לרגל המאורע נאספו נציגי המשלחות ובני משפחותיהם, ובראשם מאלה צ'טרג'י, המזכירה הכללית של האו"ם. בטקס תנגן תזמורת סימפונית הכוללת את הארלי, בתו של פול הוד מנהל החמ"ל, שמתכונן לצפות באירוע מקרוב, גם אם אינו רשאי להיות באולם המליאה. אך בעיצומו של הטקס התפרצה לאולם קבוצת שכירי חרב הדורשת מאתיים וחמישים מיליון דולר תמורת שחרור השבויים, ומאיימים להוציא להורג אחד או אחת מבני הערובה בכל שעה עגולה אם דרישתם לא תיענה.
אף שלהוד אין הכשרה קרבית הוא אינו מסוגל לעמוד מנגד. מה גם שהפעם זהו עניין אישי. שניים מאנשיו הצטרפו אליו בניסיונו לחלץ את בתו. הראשון הוא סגנו, גנרל מייק רוג'רס, יוצא הכוחות המיוחדים של צבא היבשה. רוג'רס הוא קצין נועז וקשוח. "כאשר שירת שתי תקופות שירות בווייטנאם וכאשר פיקד על חטיבה ממונעת במלחמת המפרץ, הוטלו עליו משימות והוא ביצע את כולן. במבצע הראשון שלו בצוות המחץ, שבו יצא לצפון קוריאה, מנע מקצין קנאי מטורף מלתקוף את יפן בנשק גרעיני. כאשר חזר מווייטנאם, מצא זמן להשלים תואר דוקטור בהיסטוריה כללית" (עמוד 72).
השני הוא הקולונל ברט אוגוסט, מפקד צוות המחץ, יחידת העילית של החמ"ל, קצין מנוסה יוצא חיל האוויר שלחם בוווייטנאם. מבחינת אוגוסט, "חשיבותם של הדברים המונחים על כפות המאזניים החדירה בו מרץ ולא פחד. אף שהסיכויים היו נגדו, הוא השתוקק ליצור מגע עם האויב, לבחון את עצמו. ואף שדבר אינו מובטח מראש בקרב, חש ביטחון עצמי, ביטחון בהכשרתו הצבאית, ביכולתו ובצורך לעשות את מה שעשה" (עמוד 208). יתרה מכך, היו "למפקד צוות המחץ שני יתרונות נוספים. האחד הוא עינו. ברט אוגוסט היה אחד הקלעים הקטלניים ביותר בכוחות המיוחדים המשולבים, והיו לו מדליות להוכיח זאת. רק מייק רוג'רס זכה במדליות רבות יותר ממנו. היתרון השני הוא, שאוגוסט לא יחשוש לירות" (עמוד 209).
בשיאו של הספר חדרו השלושה לאולם המליאה והתעמתו עם החוטפים. אף שבתחילת העימות, נתקל אוגוסט באחד משכירי החרב, בארון הצרפתי, ונפגע הוא היה רחוק מלצאת מהמשחק. "אוגוסט ירה פעמיים. שני הכדורים ניקבו חורים בצד ראשו של בארון והפילו אותו לפנים" (עמוד 221). אך לחוטפים ישנם עוד קלפים בשרוול וישנה סוכנת CIA שפועלת כדי לממש אינטרסים משלה שאינם בהכרח חופפים לאלו של הוד, רוג'רס ואוגוסט.
הספר מותח, אך בסופו של יום זהו ספר מתח חלש ולא באמת מעניין. ממש לא חובה.”