הסיפור החסידי הוא ז`אנר מרתק שכבש מראשיתו את שומעיו וקוראיו, וכן זכה להתעניינותם של חוקרי הספרות החסידית. סיפור זה מוכר כמעשייה, כאגדה או כסיפור מוסר ולא הוגדר עד כה בדרך מחקרית.
בספר זה, מבדיל המחבר את הסיפור החסידי כז`אנר ייחודי העומד על היסוד האקסטאטי כמאפיינו העיקרי. חלקו האחד של הספר עוסק בהגדרת הז`אנר, וחלקו השני - באקסטאטיות כתופעה מרובת פנים החובקת את הצדיק ואת האיש הפשוט, כאחד.
ניתוחים ספרותיים - אסתטיים של סיפורי מדגם מובאים בספר, להמחיש וללטש את התזה המוצגת תוך שימושו של המחבר במושגים של הביקורת החדשה. סיפורים אלה ("עושה הפוזמקאות", "מסיק התנורים", "השם האחר", ועוד), מובאים בשלמותם ומוארים באור חדש - בייחודם כסיפורים אקסטאטיים.
הספר נועד לחוקרי הספרות והחסידות ולקהל המשכיל המתעניין בנושאים אלה.