בנובמבר 1988 נערכו הבחירות בישראל. משה ("מישה") ארנס עומד אז בראש מטה הבחירות של הליכוד, שניצח בהפרש קטן. יצחק שמיר ביקש ממנו למלא את תפקיד שר-החוץ בממשלת האחדות הלאומית שבראשותו, והוא נענה לבקשה. פחות משנתיים לאחר מכן נפלה ממשלת האחדות והוקמה ממשלה צרה בראשות הליכוד. ארנס מונה לשר-הביטחון ובתפקיד זה כיהן במהלך מלחמת המפרץ. בספרו, מתאר ארנס את מהלך האירועים באותן שנים מרתקות 1992 - 1988, בהן התנסתה האוכלוסיה בישראל במלחמה מסוג חדש - בהן העורף הפך לחזית; שנים בהן נמשך המאבק הבלתי-מתפשר ב"אינתיפאדה" מחד גיסא ונערכו נסיונות להתקדם לקראת שלום עם המדינות השכנות ועם הפלסטינאים מאידך גיסא. בשנים בהן כיהן ארנס בתפקיד שר-החוץ הוא הגה וגיבש את יוזמת השלום הישראלית. במסגרת יוזמה זו הוצע תהליך של היערכות לקראת בחירות בקרב ערביי השטחים. מבית, נתקל ארנס בהתנגדותם של שרים בכירים בליכוד ובחוסר התלהבות מצד ראש-הממשלה שמיר; ומחוץ, היה עליו להתמודד עם ממשל אמריקני שהיה הפחות ידידותי לישראל מכל ממשל בעבר. במהלך מלחמת המפרץ תמך ארנס בפעולה צבאית ישראלית נגד עיראק. בספרו, נחשפים לראשונה פרטים בלתי-ידועים על התוכנית המבצעית, בה אמורות היו לפעול - במשותף - יחידות מובחרות של צה"ל וחיל-האוויר. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל לנוכח התנגדות אקטיבית ונחרצת של האמריקנים. ארנס כותב ומנמק את הדברים מנקודת מבט רחבת-אופקים ומנתח את המהלכים הפוליטיים באופן מרתק. "מלחמה ושלום במזרח התיכון: 1992 - 1988" הוא ספר חובה לכל קורא הרוצה להבין כיצד מתנהלים החיים הפוליטיים בישראל ואיך מתהוות, מתגבשות ויוצאות אל הפועל החלטות בתחום מדיניות-החוץ והביטחון של ישראל.