האם אפשר בכלל לספר את האמת ההיסטורית על העבר, "ואולי" כדברי המשוררת "לא היו הדברים מעולם"? האם יוכלו כתבי ההיסטוריונים להשיג מידה כלשהי של אובייקטיביות? אם כן - מה טיבה, ואם לא - היש עוד שחר לעמלם? שאלות אלה נשאלו כבר בעבר, אבל כיום חריפותן רבה במיוחד.
הפוסטמודרניזם קורא תיגר על אמת היסטורית, מתודה אובייקטיבית ואי-משוא-פנים. אי-אפשר עוד להעמיד פנים ש"עסקים כרגיל", וצריך לחשוב מחדש על כל השאלות והמושגים האלה.