אדם הזוכה בקידום מקצועי, אינו יודע עדיין בוודאות אם יש לו סיבה לשמוח: אפשר שקודמו ביצע את העבודה ברשלנות, ועכשיו יהיה עליו לנקות את אורוותיו של אוגיאס מן הטינופת הגודשת אותן; אפשר שהעבודה תהיה כאחת מעבודות-הפרך של הרקולס או אף עבודה סיזיפית, ואם כן, תהיה המשרה החדשה של אותו אדם כמתנת הדאנאים - סוס טרויאני של ממש!
גם מי שמכיר רבות מהדמויות ומהמיתוסים העתיקים, הנזכרים לעתים קרובות כל-כך אפילו במהלך שיחת-אגב, אינו יכול לזכור בה-בעת היכן הם מאוזכרים בתולדות התרבות והאמנות. מעבודת האיסוף השקדנית של גרהארד פינק מתגלה לנו כי לא רק דמויות בולטות כמו אודיסיאוס או אדיפוס היוו במשך מאות שנים השראה לציירים, למוסיקאים, למשוררים, לפסלים וגם למדענים - כך גם לגבי דמויות רבות אחרות כמו פנדורה, מדוזה, פרסיאוס, הידרה או קסנדרה, ששמותיהן היו שגורים בפיהם של מלומדים בתקופות הקודמות, וכמעט שאינן מוכרות לנו היום מתוך זיקה לשמן, וכמותן רבות מ- 800 הדמויות המאכלסות את הלקסיקון.
לעתים מאתרים ביצירת אמנות כלשהי עיבוד של סיפורים עתיקים, ומנסים להיזכר בסיפורים שעליהם הם מבוססים; גרהארד פינק מציע דרך הפוכה; מאות הדמויות מן המיתולוגיה העתיקה, היוונית כמו גם הרומית, וסיפורי עלילותיהן משמשים בסיס שממנו הוא יוצא אל היצירות החשובות בתחום האמנות הפלאסטית והספרות, שהחומרים המיתולוגיים האלה משמשים להן בסיס, ובכך ממחיש באופן מרשים מה גדול חובה של התרבות שלנו לאגדות המיתולוגיה.
גרהארד פינק נולד בשנת 1934, בפירת', למד שפות עתיקות, גרמניסטיקה, פילוסופיה והיסטוריה. לאחר קבלת התואר דוקטור עסק בהוראה בבית-ספר תיכון בנירנברג. מספריו בתחום המדעי והמדעי-הפופולרי! griechische Die Sprache (השפה היוונית, 1986); תרגם לגרמנית מכתבי אובידיוס וסנקה.