לוס איריגארי היא פסיכואנליטיקאית ופילוסופית, המזוהה עם זרם בהגות הפמיניסטית שנונה, בעיקר על ידי השיח האמריקאי, כ"הפמיניזם הצרפתי". היא מציגה בכתיבתה ביקורת מקיפה על המחשבה המערבית, החושפת את הקשר שבין הבניית ההבדל הבין - מיני לבין תפיסת הסובייקט וכינון יחסים חברתיים כוחניים. איריגארי היא הוגה מרכזית בתפיסה הפילוסופית המכונה "תיאורית ההבדל הבין - מיני". על פי תפיסה זו, ההבדל בין נשיות לגבריות הוא הבדל קריטי לכל ניתוח ביקורתי של התרבות והחברה, להבדל בין נשיות לגבריות יש תפקיד פוליטי קריטי במאבק לשינוי יחסי הכוח בין גברים לנשים ובכלל. חלק בלתי נפרד מהדגש על ההבדל הבין - מיני הנו המאמץ לערער על הבות ההבדל הזה כדיכוטומי וכמהותי, ולפיכך לערער על המשמעות המסורתית המקובלת לקטגוריות "אישה" ו"גבר", שכן במחשבה המערבית היא מזהה קשר מבני בין אידיאל דמיוני של גבריות לבין קיום כסובייקט בעל תבונה. היא שמה לה למטרה לחשוף ולערער את הפנטזיה המכוננת הזו של התרבות המערבית ולאפשר יצירה של סדר סימבולי שאינו מכונן גבריות אידיאלית, סדר המאפשר להבין סובייקטיביות נשית שלא ביחס לאידיאל זה. במין זה שאינו אחד (1977) - אשר נחשב לאחד מחיבוריה המכוננים והחשובים ביותר, והיה זה מכבר לקלאסיקה של כתיבה פילוסופית - חדשה - מתמקדת איריגארי בהיעדרן של D1WI מהסדר החברתי. היא חוקרת את ההקבלות בין מיניות לשפה, תוך שימוש בתיאוריה הפסיכואנליטית (במיוחד של פרויד ולאקאן) כדי לבחון ולנתח את התיאוריה הפסיכואנליטית עצמה ואת הפילוסופיה המערבית מראשיתה, וכמו נן כדי לחשוף את "כתמיה העיוורים" ואת האוניברסליות - כביכול של הסובייקט הרציונלי. לפיכך המשגת הנשיות פירושה חיפוש מתמיד בכל הכמוס והטמון בשיטת הייצוג הגברית, תוך פירוק ושינוי מבפנים של השיח הגברי על מנת לחלץ ממנו את השוני המיני של הגוף הנשי. התרגום הנוכחי מכיל מבחר ממין זה שאינו אחד, ארבע מסות חשובות המייצגות את קשת הכתיבה התיאורטית - פואטית של איריגארי: "מין זה שאינו אחד", "כך עושים כולם", "'מכניקת' הנוזלים" ו"כששפתותינו מדברות זו לזו".