“שרה האלוהית, הלא היא שרה ברנאר/ברנרד/ברנהרד (תלוי את מי שואלים ואיך הוא מבטא את זה) היא השחקנית הצרפתיה המפורסמת ביותר בכל הזמנים ובכלל השחקנית המפורסמת בכל הזמנים. בספר שלפנינו היא כותבת את זכרונותיה ולאחר מכן באה השלמה של נכדתה ועוד השלמה, שלא ברור מי כתב אותה.

שרה ברנהרד נולדה באוקטובר 1844 ומתה במרץ 1923. היא היתה "דרמה קווין" באופן לגמרי דו-משמעי. בחייה היתה טיפוס סוער ומסעיר, אחת החוטפת התקפי זעם וטירוף, שכל הסובבים חוששים מהם ולעיתים התקפים אלה מכריעים אותה ומפילים אותה למשכב. מנגד, היא בהחלט היתה מלכת הדרמה ולמשך זמן ארוך למדי.

ההתחלה היתה שונה לגמרי. למרות מוצאה היהודי, שרה נשלחת למנזר לשם חינוכה. היא מתאהבת במנזר ורוצה להיות יום אחד אם המנזר. אלא שלמנזר נשלחות נערות שיש להן יכולת תשלום לא מבוטלת ואילו אביה של שרה מת והותיר סכום שיספיק לה ורק אם תנשא. שרה רוצה להישאר במנזר וכשמביאים לתשומת לבה את החוסר בכסף למימון הכניסה למנזר, היא מכריזה שתנשא לאלוהים וכך ישוחררו כספי אביה. בסופו של דבר נערכת אסיפה "משפחתית" שתחליט על המשך חינוכה. זה כולל את סנדקה, ידידי אמה, עורך הדין שמטפל בכספי אביה ושנוא לבה ועוד כמה וכמה. בסופו של דבר הוחלט שתהיה שחקנית.

שרה מכינה עצמה למבחני הקבלה ובתור טיפוס סורר מלידה היא מסרבת להכין דמות ממחזה ידוע. היא מעדיפה להגיש אחד ממשלי לפונטיין ועושה זאת בקולה המלאכי ובהגשה דרמטית ראויה. שני מורים/שופטים רבים על קבלתה לכיתתם וההמשך היסטריה מוחלטת. אמנם לימודיה עוברים על מי מנוחות יחסית, אבל קבלתה לתיאטרון שיבטיח את פרנסתה לא עוברת על מי מנוחות כלל וכלל. שוב ושוב היא מתנגשת התנגשות חזיתית עם מנהלי תיאטרון, עוזבת את הקומדי פרנסז הפריזאי רב התהילה. היא עוברת לתיאטרון האודאון המתחרה וחוזרת לקומדי פרנסז רק כעבור תריסר שנים.

מכאן ועד לסיום הקריירה המפוארת שלה, ויסוד תיאטרון הקרוי על שמה, שרה החלושה נופלת שוב ושוב למשכב, משתקמת, חוזרת ומופיעה בכל רחבי אירופה, בצפון ודרום אמריקה, מתעשרת והופכת למפורסמת מכולן. היא קובעת את דרכה שלה, מתנגחת במנהלים, במחזאים וצוברת בדרך לא מעט שונאים, אבל מיליוני מעריצים ומאות ידידים קרובים. בנה שלה חי חיי פאר, יוצא שוב ושוב לדו קרב כנגד זה או אחר, שהעז להשמיץ את אמו, ואף נוהג לכתוב מחזות לאמו.

בשלב מסוים נופלת שרה במקום מסוים, נפגעת פגיעה לא נעימה בברכה והכאב הזה ילווה אותה שנים עד לקטיעת רגלה, דבר שלגמרי לא יעצור אותה לרגע מהמשך הופעותיה בתיאטרון, במחזות שהוכנו במיוחד עבורה ונתפרו לשחקנית שאינה הולכת ואינה צועדת על הבמה.

ספר מרהיב ומרתק, הצצה לחיי עולם הבמה של מחציתה השניה הסוערת של המאה התשעה עשרה, ושני העשורים הראשונים של המאה העשרים, כולל שתי מלחמות לא קלות העוברות על צרפת וגורמות נזק מורלי רב.”