שנתיים ימים אהב מיכאל לב את מונא מדאן, שנעלמה יום אחד בדרך מסתורית. והוא, שניחן ביכולת ניחוש נבואית, לא ידע אם חיה היא אם מתה.
למרות שעזבה אותו, הנה במשך ארבעים שנה המשיך וחי בצל אהבה כה גדולה ושורפת. ואפילו שאהבה מאכלת זו שיבשה את יחסיו עם אשתו, לא הרפה ממנה ולא הניח לה, ואף ליום אחד לא מש מלבו זיכרון אהבתה.
הרומן טווה בפרטים התנהגות כפייתית ומנסה להתמודד עם החידה הנצחית, כיצד נבראה האהבה, במה כישופה גדול ומנין היא יונקת את כוחה הכביר.
גלריה של דמויות מאכלסות רומן רחב זה, נכנסות ויוצאות, צצות במפתיע וצובעות את העלילה בסיפורים ובמקרים שהם לב ליבו של סיפור חיים שמתרחש בארץ ישראל, מתחילת המאה-העשרים וכמעט עד סיומה.
יעקב בוצ'ן (1946) יליד אוסטריה. עלה ארצה בגיל שנתיים. גדל בתל-אביב. בוגר בית הספר לאמנות בתל-אביב. כיום מתגורר בבכפר מונש שבעמק חפר. חתן פרס ברנשטיין ב-1977 (עבור ספרו 'ילד שקוף') וחתן פרס היצירה של ראש הממשלה לשנים 1993 ו-2001. כמו כן זכה בפרס הנשיא עבור תמליל ותוכנית אורקולית ליסוד המעלה. ובפרס אקו"ם לספרות ילדים ונוער על הספר "האיש שעבר דרך קירות".
יעקב בוצ'ן, דור שני לשואה, נותן בספריו ("עיוור צבעים" – עם-עובד; "ילד שקוף" – זמורה ביתן; "נחל חלב ותפוז דם" – הקיבוץ המאוחד) ביטוי ייחודי ויוצא דופן להיותו בן לניצולי השואה. בסיפורי האימה שסיפרה לו אימו על מוראות השואה, רק כדי שיאכל... ברגשות האשמה שחש על שלא יכול היה לבוא לעזרתה; בתקומת רוצח שמתעורר בקרבו כדי לקחת נקם; בחיפוש אינסופי אחרי הגבול האמיתי.