“מדי פעם באים חסידי ברסלב ליד התחנה המרכזית בירושלים עם טרנזיט מוזיקלית בשביל לשמח את הבריות ועל הדרך למכור את ספרי רבי נחמן במחירים מצחיקים בשביל להפיץ את תורתו. יצא לי להיתקל בהם לא פעם ולא פעמיים במיוחד בזמנים שהייתי צמא לרוממות הנפש וחיזוקים מהצד.
באחת הפעמים קניתי את "ליקוטי עצות" של רבי נחמן. הספר הספר ליווה אותי בכל מיני זמני המתנה, שלא היה לי כוח להתחיל לקרוא ספרי עלילה או עיון. אז כל פעם קראתי סעיף אחד או שתיים (ובד"כ המשכתי בלי לעצור), ותמיד למדתי משהו חמוד, וברוב הפעמים שמשהו נגע בי - העברתי אותו הלאה.

הנה קצת מהמתיקות שנחשפתי אליה:

- עַל־יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים
- גם כמה פעמים צריכין לשמח את עצמו על-ידי מילי דשטותא מילי דבדיחותא. ומריבוי צרות האדם, שסובל כל אחד בגוף ונפש וממון, על כן על פי רוב אין יכולין לשמח את עצמו כי אם על-ידי מלי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה כדי לבוא לשמחה, שכל החיות בגוף ונפש תלוי בזה. גם למעלה נעשה מזה ייחוד גדול על-ידי בדיחא דעתה, דהיינו שמחה
- צריך לכוון מחשבתו להסתכל תמיד על השרש הכל ששם הוא שרש כל הטובות והשמחות יחד, ואז יוכל לשמח בשמחה גדולה מאד מאד, כי כשמסתכל על שרש הכל שהוא כלו טוב אז נכללין כל הטובות וכל השמחות יחד ומאירין באור גדול מאד.

ירבו שמחות בישראל :-)”