“ספר נחמד של ב"ז.
למעשה התוכן שלו מזכיר מאוד את של בית קרנובסקי של אחיו הגדול, אבל יש בו חסרונות.

העלילה מתחילה בעץ המשפחה של ר קלמן, ולאט לאט מתפתחת למשהו באמת ענקי, ומזמן לא קראתי ככה רומן שנוגע בכלכך הרבה דמויות בצורה אישית. החל מהבנות של ר קלמן ויהודי העיר ועד לאצילים הפולנים של העיירה, ולמשכילים של וארשה. עיקר הסגנון מאוד פשוט, כלומר בניגוד לספרים אחרים שלו אין איזו אמירה או התייחסות מיוחדת לאיזה אופי וכד', ככה שאני מוצא איזה דפוס בד"כ עם אמירה שכזאת, הפעם מדובר בסיפור מסועף פשוט וטוב.
בכל אופן הספר עדיין בשביסזינגרי מאוד, ונהנתי בו מאוד.

(דרך אגב, יש המון המון חלקיקים אוטוביוגרפיים כאלה שמאוד שמחתי למצוא, כמו ויכוחים בין ההורים על דארווניזם מוסר וכפירה, ואפילו סיפורי שדים, שמאוד מזכירים מה שכתב באחד הספרים האוטוביוגרפיים בעניין האופי של הוריו וכל הויכוחים שלהם, ובכללי דמויות שמוצאות את עצמן מתחילות לכפור בתהליך שמאוד זהה לשל ב"ז בצורת החשיבה, ואפילו את המחשבות שלו על צמחונות שקראתי בכמה וכמה מקומות שכתב על עצמו, והכי הכי, זה טודרוס השען. אני אמנם לא בטוח ב100 אחוז, אבל אני כן קצת בטוח מאוד שהיה מישהו כזה ברחוב שבו הוא גר (קרוכמלנה, שגם הרחוב הזה די ראשי בעלילת הספר), שאגב חשף אותו אל הדעות האלה בענייני הדת שליוו אותו כל החיים.)

מה שקצת צינן אותי זה שהוא כתב את הספר בצורה כלכך רחבה וטובה, ואז פשוט כאילו דחקו בו לסיים עם איזה סוף. הספר נגמר בצורה מוזרה מאוד, והרבה דברים נשארים פתוח, ולא בצורה שאופיינית לסגנון הזה שישאיר דברים פתוחים בשביל העניין (אותו עניין שאני דווקא מאוד אוהב במוזיקה שבסופה היא פשוט נגמרת, בלי הכנה).
ואציין שהייתה תקופה שהייתה טענה כלפיו שהוא כותב בשביל למכור, ולא בשביל לכתוב אבל אני חושב שהספר הזה הוא לא מהמאוחרים שלו, ואולי עוד לפני שהיה עליו קונצנזוס בעניינים האלה.

התרגום טוב ומרגיש אותנטי.

בסופו של דבר חוויתי את הספר מאוד, רק שלא ידעתי שהספר יסתיים ככה בסיום לא סיום אבל שוין, זה עדיין בסדר.

(מסיים באיחול נחמה או כל דבר שיכול לגרום להכיל את הדבר הנורא ביותר שקרה במדינה וליד הבית שלי. מי יתן והכל פשוט ייגמר.)”

“סוף כל סוף הוליכו אותי דרכיי לספרו של בשביס "האחוזה". אם כבר מחפשים דיל טוב לחופשת הפסח. הקדשתי יותר זמן להבין ולעכל מה התהליך שעבר על בשביס בפרק הזמן בין בריאתו של קלמן גיבור האחוזה להרמן ומרעיו מספריו המאוחרים יותר.

בראשית ברא בשביס את קלמן.
קלמן יהודי טוב, שומר ומוקיר את המסורת אבל לא עילוי בתורה או קרוב לזה. מכיוון שיש לו חוש עסקי לא רע בכלל הוא נבחר להיות בעליו של ארמון יאמפולסקי לאחר שבעלי האחוזה סולק .
מה שמוזר הוא שיש לו אשה תקנית( לפי התקן) שעונה לשם זלדה וארבע בנות . בגיל ארבעים הצרה הכי גדולה שלו היא שהוא היהודי העשיר ביותר באיזור.

כל קוראיו המסורים של בשביס כבר יכולים לחוש בקצות אצבעותיהם שמשהו מוזר הולך פה..
אבל זכרו שבשביס כאן רק בתחילת דרכו מבחינת עיצוב הזהות הגברית בכתביו, ולכן הסממנים המאפיינים מופיעים כדמויות אורח, שמלוות את קלמן כברת דרך, נוגעות לא נוגעות , משאירות את חותמן ומתפוגגות לאופק לא ברור.
בשביס לא חוסך ברמזים, הדמויות עוסקות כל אחת בדרכה בתורת האבולוציה של דארווין , והצורך להתקדם למודל של עולם משכיל ומודרני נוסח פאריז ואירופה המערבית.
כנראה מתוך אהבת גויים עמוקה , הגברים הגויים הם הדרעקים האמיתיים והם חסרי הקסם או הבינה שיש לדמויות הגבריות היהודיות . גם הקידמה מבחינתם מתועלת ל אחוזי וודקה שערורייתים והשקפה זוגית פמינסטית כי מוצא נשותיהם מן הקוף, ימיי הביניים עברו אז אין טעם ללבוש שחור וצריך להפוך את פולניה להרים של זבל מלאכותי וארובות!הם גם הראשונים שמסגלים לעצמם את המנהג הבשביסי הכל כך מוכר לאסוף סביבם שלל מאהבות חלקן כמעט ילדות ולשקר לכולן.

אבולוציית הדמות הגברית /יהודית על פי בשביס מתחילה בקולגה עיסקית בשם ואלנברג שהצליח די טוב בזכות עצמו ואפילו וויתר על יהדותו על הדרך( אבל קלמן עוד לא מפותח מספיק להבין את הרמז שבשביס שותל לו וממשיך בחייו. ) הכסף קונה לקלמן חיים טובים , עיקר עניינו בשידוכים משובחים לבנותיו . ובדאגה ממה שלא ניתן למנוע – כלומר מהתהליך האבולוציוני שאותו יהיה חייב לעבור. אז כל מה שנותר לו לעשות הוא להמשיך למלמל ולהאנח" הסר שטן מלפנינו " בתקווה כי זה מה שיעצור את הרהורי החטא.
לכאורה נראה כי קלמן מצליח לא להיכשל , לא מתפתה למשרתות, בוחר בעל למופת לבתו הבכורה ויש האומרים אפילו קונה לעצמו מושב בגן עדן עם הממון שבכיסיו.

אבל אז הוא בוחר להכניס למשפחתו נער צעיר בשם עזריאל לעזריאל יש ניחוח רע של אפיקורסות , הוא תוהה לעצמו האם הקרפיון שנפרס לארוחת ערב שבת חש ייסורים באותה שעה. עזריאל גדל בתחושה בה עדיף לו ללמוד כיצד נברא העולם מאשר את כתבי הקודש . והוא חושק בנשים אחרות אבל שומר אמונים לבתו של קלמן לה הוא נשוי. וקלמן שלנו באדיבותו של בשביס לאן שולח אותו ? הרחק הרחק מעולם היהדות המסורתית ומסגנון חייו של קלמן ומשפחתו , לחיקו של שותפו העיסקי ואלנברג המומר כדי שיעלה אותו על הדרך המהירה לאן שקלמן כלכך חושש להגיע אליו.

לכאורה יוחנן חתנו השלישי חולק עם קלמן את אותה השקפת חיים . הוא עילוי בתורה , וזוכה להערצת החסידים ומשרה מבוקשת במארישנוב. הרי זה הפנטזיה הקלמנית בשיאה! לא משנה כי זה לא יעזור לו, יוחנן מתנגד לתואר זה כאילו הציעו לו לבלות את חייו להיות סגור בכלוב של דובים רעבים. ומעדיף להשחית את מירב זמנו בצלילה כפייתית במקווה .

אי אפשר שלא לשים לב לדפוס, קלמן דוחף במו ידיו כמעט את כל מי שבסביבתו לאורח חיים "שערורייתי" המפנה גב לסגנון חיים שבהם הוא מנסה להיאחז בצורה מעוררת רחמים.
כדי להסביר לאחרון המפקפקים כי המודל הגברי החדש כבר בדלת יחד עם בשורת הקידמה המערבית , אנו נתקלים בתיאור גסיסתו של הרבי הגדול ממארישנוב על ערש הדווי:" לפני האור היה חושך.סמאל קודם לבראשית... מי את ? נעמה? להתחתן איתך? איננו זיווג.."אומנם הרבי לא שורד את התוהו ובוהו שניגלה לו ומי באמת רוצה לגלות דקה לפני מותו שהשדים והחושך מחכים לו אחרי מאות שנות לימוד תורה ?

אבל בנקודה זו קלמן "הגולם" בוקע מסבך התנגדויותיו ומציג לנו את אשתו השניה קלרה. אם קלמן לא יהפוך לפרפר , אז לפחות יש לנו את קלרה . כן היא דמות נשית אבל , ראו איך בשביס מתאר אותה: " קלרה הצעירה המושכת ובעלת המוח הגברי". התאווה מנחמת אותו שגורלו נגזר משמיים לשאתה לאשה . ומכאן ואילך קלרה פורסת כנפיים גדולות ומציגה לעולם בצבעים עזים כיצד דמות הגבר של בשביס מתנהג , חושב וחושק.
וקלמן ? קלמן גולם מלא געגועים לזמנים קדומים.." בכל זאת, הרהר קלמן, היו גם חטאים. כיצד יתכן הדבר לא יכול להבין.."”

“סיפור שמתרחש במאה ה18 בעיירה פולנית אשר נקראת יאמפול ובה חי קלמן יעקובי אדם ירא שמיים עם אשתו זלדה וארבעת בנותיהן אשר מצליח בעסקיו ומתעשר וחוכר אחוזה ואדמות מפולני.
מתאר את חיי היהודים במהלך השנים האלו בפולין ואת ההתלבטויות באשר לקיום מצוות או התבוללות בין הגויים.כאשר אחד מבנותיו של קלמן מרים ליבה נוטשת את יהדותה ונישאת לגוי ואילו בתו האחרת ציפלה נישאת ליהודי אדוק שומר מצוות בנו של רב.
הספר מעלה שאלות על עולם היהדות והבחירה בקיום מצוות וחזרה בתשובה ולימוד בחצר של רב או התבוללות והשתלבות בחיי הגויים ולמידת מקצועות חופשיים כמו רפואה ומשפטים בפולין.
אחד מהתיאורים בספר הוא תיאור הסתלקותו של הרבי ממארשינוב והלוויתו (מזכיר את תיאורי הלוויתו של הרב עובדיה יוסף זצל)שנקבר ואחר כך המאבק מי יירש את כיסאו.
הספא כתוב בשפה פיוטית ויפה מאוד מתאר שלל דמויות צבעוניות ועשירות והתלבטויותיהן לגבי גורלן משלב הרבה תיאורים על היהדות ועל קיום מצוותיה ועל חינוך הילדים לדרך הנכונה.”