"שאלות נכבדות" הוא קובץ מאמרים ראשון בעברית פרי עטו של אברהם (ארנולד) בנד, אחד מהגדולים בחוקרי התרבות היהודית המודרנית, שעמד שנים רבות בראש המחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. לקוראים הישראלים המצויים בכתיבתם של חוקרי התרבות היושבים בארץ צפויה כאן הפתעה. את מקומו של הסגנון המתנצח-לוחמני המאפיין את כתיבתם של רוב החוקרים הישראלים תופס בכתביו של בנד סגנון שיחתי, מתון ונינוח. ממאמריו מצטיירת תמונה של אדם היושב בכורסה נוחה בסלון ביתו, אולי ליד האח, והוא משוחח עם אורחים אחדים המקשיבים לו בעניין. הוא מנהל את השיחה בסמכותיות, לעתים בתקיפות - אבל תמיד בנחת, בטון אינטימי, מזמין וידידותי. ב"שאלות נכבדות" מכונסים מאמרים הדנים בסוגיות רבות ובמבחר יצירות גדול. בין המאמרים קיימים קשרים רבים, חלקם גלויים וחלקם סמויים יותר, המשקפים את תפיסת עולמו המורכבת והמרתקת של המחבר. כך למשל קל להבחין שכתיבתו של בנד נעה לאורך ציר כפול, ביוגרפי והיסטורי - הוא דן במסלול התפתחותו של היוצר, באירועים חשובים שהתרחשו בתקופתו, בדברים שקרא והשפיעו עליו וביוצרים האחרים שעמם היה בדיאלוג, ובהקשר הזה מפתח את פרשנותו. היוצרים המרכזיים שבהם עוסק בנד הם פרנץ קפקא, אחד העם, מ"י ברדיצ'בסקי, ח"נ ביאליק, שאול טשרניחובסקי, ש"י עגנון, עמוס עוז וא"ב יהושע. הם נקראים כל אחד לחוד, אבל גם זה עם זה וזה כנגד זה. גם דמותו של זיגמונד פרויד שבה וחוזרת במאמרים, בין באורח ישיר - בדיון בכתיבתו של פרויד על היהדות - ובין בעקיפין, למשל בדיון ביחסו האמביוולנטי של עגנון כלפי הפסיכואנליזה. חוט סמוי המקשר בין המאמרים הוא יהדותם של המחברים ושאלת התמודדותם עם עובדה זו ועם השאלות ההיסטוריות והאידיאולוגיות המרכזיות בתקופתם. ההתעניינות של המחבר בנושא זה קשורה לסיפור חייו כילד וכנער יהודי שהתחנך בשתי מערכות חינוך מקבילות - היהודית והכללית. היחס, המתוח לעתים, בין היהדות והציונות שב ועולה בפרקי הספר ביחס לתקופות שונות בהיסטוריה ובספרות העברית, ומגיע לשיאו במאמר "ארכיאולוגיה של הונאה עצמית", הבוחן את עמדתו האידיאולוגית של א"ב יהושע ביחס לנרטיב הציוני כפי שהיא משתקפת בכתיבתו המסאית מזה ובכתיבתו הספרותית מזה. במהלך הקריירה העשירה שלו עסק בנד בתחומים רבים. בקובץ הזה כונסו מאמרים בשני תחומים שלקוראים הישראלים יש בהם עניין מיוחד: ספרות יהודית בהקשר היסטורי וצמתים בספרות ובתרבות היהודית החדשה. את הקובץ פותחת מסה ביוגרפית יפהפייה המציגה את מפתח המונחים של המפות שבנד משרטט בפרקי הספר ופותחת צוהר לעולמו. תרגום הספר מאנגלית (ששה מתוך המאמרים): נילי אלכסנדרוביץ