זהו סיפורו המדהים של רונן ד., בחור ישראלי שכמו צעירים רבים אחרים נמשך להודו ולחופש שהיא משדרת, אך הסתבך ומצא את עצמו כלוא בבית הסוהר ההודי למשך תקופה ארוכה וקשה מנשוא.
בתוך כלא מוזנח ומטונף שמיועד ל- 800 איש נדחסו יחדיו 3500 אלפי אסירים, כשהם ממתינים במשך שנים רבות למשפט בלא לדעת מתי הוא יסתיים. הצפיפות הנוראית, הרעב התמידי, הסמים, ההתעללויות קשות והחברה של אלפי פושעים אלימים גרמה לאסירים רבים לאבד את הצלם האנושי. לא היו בכלא תנאי היגיינה בסיסיים והזוהמה, הסרחון והמחלות היו חלק בלתי נפרד מחייו, בנוסף על ייסורי הגעגועים הקשים, לאשתו, בתו ובני משפחתו.
אך דווקא מתוך הנקודה הנמוכה ביותר, הצליח רונן להתעלות ולהתנשא מעל לחומות הכלא. בכוח האמונה האדיר שלו הוא יצר קשרים אמיצים עם ראשי המאפיות מחד ועם המפקדים והסוהרים מאידך, הקדיש את כל כולו ללימוד ובנייה מחדש של עצמו ולבסוף אף הצליח להימלט, בבריחה מופלאה רצופת ניסים.
הסיפור נכתב בלשונו הישירה והנוגעת ללב של רונן והוא נקרא בנשימה עצורה. הקורא עובר עם רונן מסע פנימי מרתק, מסעיר ומיוחד במינו. מסע הנע בין ייאוש לתקווה, בין שברון לב ומחלה קשה עד לניצחון סוחף של הרוח והחומר גם יחד.