ייטס מתפרנס לא רע מכך שהוא טס מארץ לארץ ומרצה בפני כל מי שמעוניין לשמוע על העתיד המצפה לעולם. במילים אחרות, הוא מגיש בולשיט ארוז יפה לממשלות, לחברות ולוועידות פסגה עולמיות. הוא אופטימיסט על פי מקצועו וציניקן על פי בחירתו. הוא אדם שיכול להרצות יום אחד בפני יצרני חומרי הדברה ולמחרת בפני חקלאים אורגניים באמריקה - ולזכות בתשואות משני הצדדים כאחד.


ואולם, כאשר האימפריה האמריקנית מתחילה לגלות סימני שחיקה, הדבר מאיים גם על קיומו של ייטס. בדרכו לוועידה עולמית ביוהנסבורג שעוסקת, כמובן, בעתיד העולם, הוא מגלה שחברתו עוזבת אותו למען מורה להיסטוריה בבית ספר יסודי, שהמיני-בר שלו במלון נהרס ושמארחיו בכנס שלחו לחדרו פרוצה טירונית. בעקבות כל אלה ייטס נושא נאום שעימו הוא מתכוון לסיים את הקריירה שלו, אך במקום זאת הוא מוצא את עצמו שוב נודד ממדינה למדינה ועונה על השאלה שכולם שואלים: למה כולם שונאים כל כך את האמריקאים?


העתידן הוא רומן המונע על ידי סאטירה חתרנית ופחד פיזי אמיתי, רומן שיהיה לכם כיף לקרוא, ושהנושאים שהוא מעלה יישארו איתכם זמן רב אחרי שתסיימו לקרוא אותו.