ספר זה הוא מקור מוסמך ראשון לתולדות המאמצים להידברות יהודית-ערבית. דוד בן גוריון מתאר כאן לפרטיהם את הנסיונות הרבים שבהם ביקשו מנהיגי הציונות עם אישים מן הישוב העברי בארץ לדון עם ראשי הציבור הערבי ועם נציגי מדינות ערב על מצע לדו-קיום בארץ ישראל. שלשלת הנסיונות האלה, שנתקלו, כעתה כן אז, בהכרזות אנטי-יהודיות שפלגי הציבור הערבי התחרו בינם לבין עצמם, ובמדיניות שלטונות המנדט, מסתיימת כאן בשיחות לונדון הנודעות, בתחילת 1939, שבהן נתגלו כוונותיה האמתיות של ממשלת בריטניה לגבי עתידו של היישוב העברי בארץ ישראל.פרשיות רבות בתחום היחסים עם הערבים בהן פרשיות בלתי ידועות ברבים -- מגוללות כאן על-ידי מי שהיה אחראי למדיניות הציונית ולימים - מגשימה הראשי של עצמאות ישראל