רב סעדיה גאון היה אחד האישים המשפיעים והצבעוניים ביותר בתולדות היהודים בימי הביניים. הוא נבחר לעמוד בראש ישיבת סורא שבבבל אף שרכש את השכלתו במצרים ובארץ ישראל, בניגוד למקובל באותה תקופה. בפעילותו באו לידי ביטוי גישות מנוגדות: מצד אחד, הוא הגן בחירוף נפש על היהדות הרבנית בפני הביקורת של קבוצות ושל יחידים שכפרו בסמכותם של חכמי התלמוד וממשיכי דרכם, דוגמת הקראים; מצד אחר, הוא תרם תרומה מכרעת ליצירת שילוב מרתק, מורכב ופורה בין היהדות המסורתית ובין ההשכלה והתרבות של זמנו. הוא עסק בכל ענפי היצירה שטופחו בימיו ברחבי העולם היהודי, ובכולם הטביע חותם של חידוש ורעננות. הספר מתאר את הרקע לפעילותו, את קורות חייו ואת עיקרי תרומותיו בתחומים רבים ומגוונים, כגון פילוסופיה, פרשנות מקרא, בלשנות, שירה והלכה.
סדרת חיבורים מונוגרפיים על חייהם וכתביהם של האישים הבולט ים בתולדות ישראל בתחום המחשבה, ההלכה והתרבות.