"נעים מאד, אולי. למרות שאנחנו עדיין לא מכירים אני הולך לספר לכם על החיים שלי.
קצת מוזר שאני נחשף בצורה כזו לבנאדם שאני לא מכיר אבל החלטתי שאני בשליחות.
לא שליחות של הסוכנות או איזו קבוצה שהולכת לשנורר קצת זוזים אצל אחינו בגולה
אלא שליחות אישית והיא להסביר לך על הדרך אל האושר.
למה אני, אתה שואל? אז קודם כל שתדע שלא לקחתי תואר בפסיכולוגיה או משהו כזה
וגם לא עשיתי דוקטורט על איזו קבוצת עצובים מקצועיים.
אני, יש לי פשוט צורת הסתכלות כזו על החיים והאנשים בדרך שעוזרת לראות דברים בצורה שונה.
קבלו דוגמא, תארו לכם שאתם עוברים ברחוב שינקין בתל אביב, בסדר? עברתם, מה ראיתם?
קצת אנשים מצחיקים, קצת חנויות שמוכרות דברים נוצצים ומסתובבים, אכלת פלאפל,
שתית מיץ טבעי והלכת הביתה.
מה למדת משנקין? מקום מגניב לביקור של יום שישי בבוקר, קצת שופינג לא זול במיוחד,
שקשוקה ומיץ של בריאות.
זהו זה נכון? אז זהו זה שלא! תאר לעצמך שהיית יושב בשינקין על המרפסת של קומה ראשונה
ומביט לרחוב כל יום, כל היום, במשך שלושה חודשים.
מה היית חושב על שינקין עכשיו? אהההה.....הבנת?
הכל אחר, שונה, החיים שם זה לא רק מיץ טבעי וצמיד מגניב אלא אוסף של התרחשויות,
קשרים, טיפוסים, בעיות תנועה, שיכורים, שכנים מציקים וכדומה.
בגלל ההסתכלות הזו החלטתי לקחת קצת מונופול על האושר ולבוא לתת לך אפשרות להסתכל מהמרפסת שלי. יש?"
אולי מלך האושר הוא הצצה מעניינת מזווית אחרת על כל אחד מאיתנו.
ההתבוננות מהצד והבנה של הטעויות הרבות שאנחנו עושים בדרך אל האושר
תוביל בסופו של יום למציאת אושר אמיתי.
יש הסבורים בגיל 21 כי עליהם לטרוף את החיים עכשיו ומיד כי אחר כך מתחילים האמיתיים והקשים
ויש הסבורים כי רק בגיל 40 מתחיל האושר האמיתי בעל האמצעיים והאפשרויות הבלתי מוגבלות.
מי צודק?
לא מדובר כאן בעוד ספר פילוסופי על אושר אלא על סיפור חייו של אולי מגיל הגן
ועד לגיל הפנסיה בו הוא מצביע בבירור לקורא כיצד הוא עובר ליד האושר ולא מבחין בו
אלא בטוח שהוא נמצא בדירה גדולה יותר, במכונית מפוארת יותר או במשרה אחרת.
בשפת רחוב ציורית מתחיל הספר ומוביל את אולי דרך מסלול החיים הבנאלי
של כל אחד שבטוח שמסלול חייו יחיד ומיוחד.
אתה מוזמן למסע אל האושר שבסופו אולי גם אתה תחבוש את הכתר ותהיה מלך האושר בדיוק כמו אולי.
הדרך אל האושר שלך עוברת דרך הספר הזה.
קח פסק זמן לעצמך וקרא את הספר הזה. לא תשאר אליו אדיש.