מרי אנטואנט התפרסמה בזכות (או בגנות) אמירה: "אם אין לחם, תאכלו עוגות" טעות. היא לא אמרה זאת באמת. היא דווקא חילקה לחם להמונים רעבים, שצבאו על שערי ארמון ורסאי.
אלא שזה לא עזר לה, לאשתו של לואי ה-16, מלך צרפת.
מארי אנטואנט הוצאה להורג בגיליוטינה באוקטובר 1793, לנוכח המונים שבאו לחזות במותה של מלכה, שסימלה את סופה של המונרכיה בהיסטוריה הצרפתית (למשך תקופה מסוימת).
מארי אנטואנט, שנולדה כארכידוכסית מריה אנטוניה, בתה של קיסרית האוסטרית מריה תרזה, נישאה בגיל 14 ליורש העצר הצרפתי בנישואים פוליטיים.
על חייה הסוערים ומותה נכתבו ספרים היסטוריים רבים.
"היומן הסודי של מארי אנטואנט" מביא לראשונה את נקודת המבט של ילדה- אישה- אם- מלכה טראגית ואנושית - מארי אנטואנט.
באמצעות "היומן הסודי" שלה, שכתבה מגיל 13 ועד ערב מותה, היא מצטיירת כנסיכה רבת קסם ונבונה, שנסחפה שלא בטובתה לתוך המערבולת של בית המלוכה בצרפת, בתקופה היותר סוערת ויותר אכזרית בהיסטוריה הצרפתית.
התקוות והחלומות הרומנטיים של הילדה – הנסיכה שגדלה בחצר המלכות בווינה התבדו, היא שלטה בחצר מלכות מושחתת, כשהיא מנסה למצוא אהבה וחום במקום שאינם קיימים, דווקא הפחדים שלה קרמו עור והיו למציאות – היא הייתה אסירה של ההמונים, שהשפילו אותה וחגגו כשראשה הנוטף דם התגלגל מבימת הגילוטינה.
הסופרת קארולי אריקסון חקרה במשך עשרות שנים את המאורעות והעלילות של המאה ה-18. ספר דמיוני זה מבוסס על מחקר מעמיק של הסופרת, שפרסמה גם ספר תיעודי על מארי אנטואנט.