אהבתה של אשה צעירה ומאופקת לבן דודה היצרי והכריזמטי וקשריה המיוחדים עם משפחה, עומדים במרכז הנובלה "אסור להתל באבן". על רקע נופי חיפה של שלהי המאה העשרים וזיכרונות מצ'רנוביץ ואירופה של המלחמה הגדולה, נפרש סיפור התבגרותם של בני הדור השני בצל סיפורי השואה, הנובלה עומדת במרכזו של הספר ואליה מצטרפים שישה סיפורים קצרים, שברובם הגיבורות הן נשים המתמודדות עם המתח בין דמיון למציאות הטורדים את מנוחתן.
"נובלה יפה ובעלת ערך, סיפור מגוון, רגיש וחכם"(חיים באר)
"לצביה פורר יש ללא ספק קול משלה-מתוחכם, רגיש, והסיפורים בנויים היטב, בשלים ומרשימים".