“טוב, הלילה, דברים עמדו לצאת משליטה במפעל קטרפילר בבלגיה.
לאור תוכנית ההנהלה לקצץ 1400 איש מכוח האדם שמונה בערך 6000 איש,
וכישלון השיחות בין ההנהלה לבין נציגי העובדים, פתחו האחרונים הלילה בשביתה
פראית, הם חסמו את הכניסות למפעל, ולא נתנו לאיש להכנס או לצאת.
בשפה שלהם קוראים לזה barrage filtrent שבעברית מובנה מחסום דרכים
מ סוג שאנו, בישראל מפעילים כלפי הפלשתינים בנקודות החציה.
אז מכיוון שכלום לא קרה, היה לי זמן לקרוא את בובי פישר נלחם נגד
הסובייטים במלחמה הקרה, וכמעט לבדו מנצח אותם עם כלי הנשק היחידי
שעמד ברשותו, מוחו האיום והקודח.

שתי דברים על שני הדמויות העיקריות בסיפור. בוריס ספסקי, שלכאורה היה איש
המונוקלטורה של המשטר הסובייטי, נציג אוטנטי של המתודה הקומוניסטית
ותיקווה סובייטית למונופול עד בשטח השח מט על כל העולם כולו ״ אנחנו ננצח
כי אנחנו אנשים טובים יותר ואצלינו המדינה דואגת טוב יותר לאזרחיה.
אבל בוריס ספסקי לא רק שלא היה אפרצ׳יק שהשתייך למגנון, הוא היה אדם חופשי
במהלכו איתם ולרוב לא התקפל לפני המנגנונים הסובייטים של המדינה.
אבל למדינה לא היו הרבה ברירות, פישר ניצח והשפיל את רבי האומנים הסובייטים
בזה אחר זה, כאשר הוא משפיל אותם בניצחונות על ה-0, דבר שלא הכירו עד עז.
וכך הופך ספסקי לתקווה האחרונה של שילטון הקומיסרים, הוא יביא להם את הניצחון
הכל כך חשוב הזה.
מהעבר השני בא בובי פישר, אדם אגוצנטרי ללא הגבלה עם דרישות על כל צעד ושעל.
לרוב פועל על גבול השיגעון, ״ תחזיקו אותי חזק, שאם לא אני אשבור גאת כל העסק.
אבל בו בזמן, פישר ידע איפה מרוחה החמאה על הפרוסה , והוא רצה הרבה מימנה.
היו לו דרישות על כל צעד ושעל, ומעל הכל הוא רצה הרבה כסף.
בעיני אמריקה הוא הפך להיות התקווה הנואשת לתת נוק- אאוט לסובייטים היהירים
ולשילטון שלהם בתחום השח- מט. למרות אופיו הקצת משונה, הפך פישר עד מהרה לגיבור
אמריקה מול הרוע המוחלט של האימפריה במזרח, והתקווה לחשיפת ערוותה בפני כול.
כאמור, גם פישר לא היה מודל בהתנהגותו הספורטיבית, אבל הוא היה כול מה שהיה לארה״ב
והיחידי שיכול היה להשבית את מכונת הניצחונות שניקרא בוריס ספסקי.
הרקע ההיסטורי למאבק האיתנים הזה היתה תקופת המלחמה הקרה בין המערב וארה״ב בראשה
לבין המזרח וברה״מ לשעבר בראשה, קרב איתנים בין שתי המעצמות שחוץ מנשק אמיתי, היו מוכנות
לעשות הכל כדי להשפיל את יריבתה מהצד שכנגד.
ואכן, היתה זאת מלחמה, בלי אש, כדורים, פצועים ( רק בנפש), נפגעים, וכו׳
אבל זאת היתה מלחמה נפלאה על לוח השח מט , שהמנצח בה זכה בכול והמפסיד, נו טוב...
הספר כתוב בצורה נהדרת, הוא מעניין, מרתק, מפליא בתאורי המחנות, מאיר בזרקורים על הפינות
החשוכות, ומעמיד את כל נושא האליפות בקונטקסט ההיסטורי הנכון.
מומלץ ביותר לכל החובבים למיניהם.
טוביה”