מן המפורסמות שמנחם מנדל, גיבורו הסיפרותי של שלום עליכם, נתעלה בתודעת-העם למדרגת סמל למי שמתמכר בלהיטות לאשליות ומסרב להתפכח, למי שתולה את פרנסתו על בלימה, בונה מגדלים פורחים באוויר ומשליך יהבו על המזל, שסופו לאכזב תמיד. ואין כל תמה בהאצלה הסמלית שזכה בה "גיבור" זה, שכן, ספק אם ניתן למצוא בכל סיפרותנו כולה עוד דמות אחת המבטאת בעוצמה כזאת את האנומאליה היהודית, את עיוותי הקיום של העיירה היהודית המתמוטטת, את הנהייה שסופה נהי אחר פרנסות אוויר. כרך זה כולל בתוכו גם את חלקה השני של היצירה, שראה ואר בהמשכים על דפי העיתון הורשאי "היינט" בשנת 1913. ארבעים וחמשת הפרקים של חלק זה, שהיו ספונים בעמודי ה"היינט" למעלה מ- 60 שנה עד שכונסו במגילת-ספר, ומשום כך מוכרים פחות לציבור הקוראים, מספרים על פרנסתו החדשה של מנחם מנדל הלא היא העתונות בימים הסוערים של ערב מלחמת העולם הראשונה.