פרקי הספר עוסקים ביום יום הישראלי כשדה מחקר אנתרופולוגי. תמר כתריאל בוחנת זוויות אחדות של המובן מאליו הישראלי, כפי שהוא בא לידי מימוש בדפוסי תקשורת ובסמלי מפתח לשוניים שיש להם מעמד מרכזי בתרבות. דגש מיוחד מושם בתהליכי חיברות בעולם הילדים. המחברת בחנה דפוסי חליפין, ובהן ``כיבודים``, ו``סודות`` והקשרי סוציאליזציה ממוסדים בכיתת בית הספר ומחוצה לה. מאמרים אחדים מתמקדים בקשר שבין סמלי מפתח לשוניים, כגון ``גיבוש``, לבין דפוסי תקשורת חברתית, כגון ה``דוגריות`` הצברית כסגנון דיבור, או ה``ברוגז`` כמסגרת של עימות. חלקם דן באמירות פומביות, כגון ``טקסי אש`` בתנועות הנוער, או בתהליכי התמסדות של מפגשים בעלי נופך סמלי, כגון ``שיחות נפש`` בעידן החלוצים, מסיבות קיטורים בשנות השמונים, או ביקורי הורים בצבא בשנות התשעים. שנים-עשר פרקי הספר מצטרפים לפסיפס המציג תמונה ססגונית, של דפוסי תרבות ותקשורת בישראל מן הפרספקטיבה של מחקר אנתרופולוגי-לשוני, ומשלב מבט מקרוב עם דיון ביקורתי. פרופסור תמר כתריאל מלמדת בחוג לחינוך ובחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.