קרל גוסטב יונג (1961 - 1875), הפסיכיאטר השוויצרי הנודע, היה תלמידו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה ועבד עמו בשיתוף פעולה. פרויד נפרד ממנו כשיונג פירסם לראשונה את "הפסיכולוגיה של הלא - מודע" (1912). יונג פיתח גם את תורת הארכיטיפוסים" ו"הלא - מודע העל - אישי" (הקולקטיבי), והיה בעל אסכולה רבת השפעה בפסיכולוגיה. מאז ומתמיד עוררו החלומות עניין רב בלב כל אחד ואחד. עניין זה אף גבר משהחלו החוקרים לחשוף את הלא - מודע שהחלומות הם אחד מביטוייו המובהקים. נתברר שכדי לספק את כל צרכי הנפש אין די בגישות רציונליות והאדם נזקק יותר ויותר לחוויות המתרחשות בעולמו הפנימי, האי - רציונלי, אותו מאירים החלומות. תרומתו החשובה של ק"ג יונג לחקר משמעות החלומות ולהבנתם הוא הגילוי שמלבד תכנים לא - מודעים אישיים, הם מכילים גם תכנים לא - מודעים ארכיטיפיים, קיבוציים, שהעלאתם וכילולם עשויים לסייע בעזרה ובהכוונה. בספר איורים רבים המדגימים את מערכת הסמלים של החלום והאלכימיה שלו. ספר זה הוא הרביעי מכתבי ק"ג יונג הרואה - אור בתרגום עברי בהוצאת דביר, והמשכם הטבעי של שלושת הראשונים - פסיכולוגיה אנליטית וחינוך, האני והלא - מודע, והפסיכולוגיה של הלא - מודע.