הנושא של האנתולוגיה הזו הוא "ים-תיכונית" - כאידיאה, כמטאפורה, כתפישה גיאו-היסטורית ותרבותית ואף כאוטופיה של חברה ותרבות. היא מביאה מבחר ראשון מסוגו של טקסים שמאז שלהי המאה השמונה-עשרה ציירו ועצבו את דיוקנו של המרחב הים-תיכוני כיחידה גיאו-תרבותית מוגדרת ובעלת תכונות טיפוסיות אשר מייחדות אותו במובהק מחבלי עולם מוגדרים אחרים ומייצגות את האופי המואחד והאחיד שלו ושל התרבות האנושית המתקיימות בו מזה אלפי שנים. האחידות והאחדות האלה הם תוצר של יחסי גומלין בין שני גורמים עיקריים: התנאים ה"טבעיים" של המרחב, ופעילות האדם בתוכם. האנתולוגיה מציעה מסע בים התיכון כפי שהוא מצטייר במאתיים השנים האחרונות בספרות ההיסטורית והגיאוגרפית (א"צ סמפל, פדנן ברודל, אנרי פירן, ש"ד גויטיין ועוד), בספרות היפה ובספרות המסעות (גיתה, היינה, מדאם דה-סטאל, אמיל לודוויג, דה שטורבריאן) וגם באידואולוגיות פוליטיות-תרבותיות שגובשו על-ידי הוגי דעות ואנשי עט בני כמה מן העמים השוכנים לחופיו (ובהם אלבר ממי, אלבר קאמי, טהא חוסין ואחרים).