האציל הספרדי אנטוניו רוחה רואה בסופי קנינגהם פריחה קטנה והמונית: היא מתהדרת בכתובת קעקע והיא מסתובבת עם האחיינית התינוקת היתומה שלו בחוצות העיר. אלא שאנטוניו לא הבין שלמרות שסופי אינה חיה או מדברת כמו ליידי, הרי שיש לה המון אהבה למשפחה של תינוקות. ובניגוד להנחה היהירה שלו, היא בתולה. אנטוניו מוצא את עצמו עד מהרה נמשך לסופי והוא יודע שיצטרך לוותר על האנוכיות שלו, ועל יהירותו, באם ירצה למצוא את הדרך לליבה.