התג האדום של האומץ פורסם לראשונה ב-1895 ונעשה מאז פנינת-מופת של ספרות המלחמה ואחד הספרים הקלאסיים של הספרות האמריקאית. הנרי פלמינג הוא טוראי צעיר בצבא של הצפון בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית. חלומותיו הרומנטיים על תהילה וגבורה הביאו אותו להתגייס למלחמה. אולם כשמתחילים הקרבות, תופס פלמינג שהוא פוחד ומפקפק ביכולתו להילחם באומץ. הוא מחליט להיעשות לגיבור ושואף אל "התג האדום של האומץ". סיפורו של פלמינג הוא סיפור נוגע-ללב של צעיר הנלחם מלחמה פרטית בחוסר הביטחון ובחרדה, סיפור מאבקו להשתחררות מהפחד בתוך מציאות של קרבות ומראות זוועה. התיאורים הנפלאים של הלוך-רוחו של הצעיר ושל מראות המלחמה ומוראותיה נעשו לנכס-צאן-ברזל של הספרות העולמית.
מאז הופיע התג האדום של האומץ ריתק הספר את ציבור הקוראים ואנשי הספרות וזכה לפרשנויות ולניתוחים מורכבים. רבים ראו בו את אחד הרומנים הפסיכולוגיים הגדולים של כל הזמנים, רומן שבדומה להקלברי פין ולתפסן בשדה השיפון מתאר את תהליכי "חינוכו" של צעיר מתבגר תוך כדי עימות עם המציאות. אחרים ראו בספר את אחת הזעקות המרות נגד המלחמה. סופרים ומבקרים שמו את הדגש באירוניה של הספר, בתיאורי הקרבות ובדימויים המקוריים. לתג האדום של האומץ היתה השפעה רבה על הספרות המודרנית ותמונות רבות מתוכו זכו לחיקויים שוב ושוב.
סטיבן קריין היה בן עשרים וארבע בלבד כשפורסם התג האדום של האומץ. הספר זכה מיד להצלחה וקריין נחשב הסופר הצעיר המבטיח של זמנו. הוא נולד ב-1871 בניו ג'רזי. אחרי תקופה קצרה בקולג' לאפאייט ובאוניברסיטת סיראקוז, עבר להתגורר בניו יורק ועסק בכתיבה לעיתונות. לא היה לקריין כל ניסיון אישי במלחמה כשכתב את התג האדום של האומץ, אולם לאחר פרסום הספר נעשה כתב מומחה לענייני מלחמה וסיקר את המלחמה בקובה ואת מלחמת יוון-תורכיה. קריין מת משחפת, בגיל עשרים ותשע