“""אתה לימדת אותי כל מה שאני יודע ללא שום ספק," נהם בקול מתכתי. "הבעיה היא, הארי, שאתה חדלת ללמוד ואני לא" (עמוד 71).
עלילת הספר "לבן תאיילנדי" (הוצאת עם עובד, 1987), מאת ויליאם דיל, סובבת סביב מלחמת וייטנאם, המודיעין האמריקני וסחר האופיום וההרואין מן המזרח ללב ארצות הברית. לצד ספר מתח בן זמננו מציג דיל, סופר מתח אמריקני, את גרסתו של לספר "לב המאפלייה" של קונראד.
כריסטיאן האטשר נחלץ באחרונה ממאסר ממושך בכלא לוס בוקסס שבמדינה עלומה בדרום-אמריקה לאחר שנמק בו במשך שלוש שנים. הוא מתגורר באי באיים הקאריביים, מנהל פרשיית אהבים לא מחייבת עם יפיפייה אמריקנית בשם ג'יניה, ומתפרנס משוד ומכירת חפצי אומנות גנובים. אבל אז מגיח מן העבר הארי סלואן, איש המודיעין, שמגייס את האטשר למשימה מיוחדת – הגנרל הנודע ויליאם "בופאלו קיד" קודי, והגנרל, שעומד למות ממחלה קשה מבקש לחקור מה עלה בגורל בנו הטייס, מרפי, שמטוסו הופל בווייטנאם: במשך חמש עשרה שנים נחשב חלל, ולפתע הגיעו ידיעות על כך שהוא חי ומסתתר בדרום מזרח אסיה. "הצי מתחקה אחר כל מיני רמזים על קודי במשך ארבע-עשרה שנים," הוא אמר, "ואתה רוצה שאני אסע לבנגקוק שיש בה חמישים מיליוני אנשים, ואמצא אותו, ככה בדיוק" (עמוד 90).
האטשר ומרפי היו " באנאפוליס יחד. לא התראיתי אתו הרבה אחרי שגמרנו את האקדמייה. הוא הלך לחיל האוויר, ואני הלכתי למודיעין" (עמוד 77). עם סיום האקדמיה הימית של ארצות הברית שבאנאפוליס גויס האטשר על-ידי הקולונל הארי סלואן ל"בריגדת הצללים" (עמוד 181), יחידת מודיעין חשאית ומובחרת של הממשל האמריקני. "סלואן היה לו יותר מחבר; הוא היה מורהו של האטשר והוא חשף את האטשר בפני מומחים בכל תחום שניתן להעלות בדעת, לכל פעילות חוקית ולא-חוקית, החל בפריצת מנעולים ועד רצח; הוא לימד אותו לשרוד בתנאים הגרועים ביותר" (עמוד 20). ניכר כי האטשר הפנים היטב את שיעורי ה"שלוף - דרוך - תירה" שהורו לו סלואן ואנשיו. הוא איש פעולה, הבקי היטב בשימוש באקדח ורובה ולא מהסס ללחוץ על ההדק. "האטשר הוריד את שתי ידיו על המיטה וירה צרור קצר מהאאוג שלו. חצי תריסר קליעים קרעו את הרוצח מהסנטר ועד לבטן" (עמוד 234). במלחמת וייטנאם ביצע האטשר עבור סלואן את המשימות הקשות וה"מלוכלכות" ביותר.
האטשר מסכים לצאת למסע מסוכן לגלות מה באמת עלה בגורל חברו הטוב של האטשר מרפי קודי, אף שהוא יודע כי מפעילו סלואן הסגירו לשלטונות בדרום-אמריקה ובגללו נמק שלוש שנים בכלא. האטשר חוזר לתאיילנד, הונג קונג וויאטנאם, כל אותם מקומות שבהם פעל בזמן המלחמה, במטרה להתחקות אחר עקבותיו של אדם הנחשב למת. בחיפושיו מעורר עליו האטשר את זעמה של המאפיה הסינית, אולם הוא אינו נרתע מן הסכנות. הרמז היחיד שברשותו הוא צמד המילים לבן תאיילנדי (ומכאן שם הספר), שמו של סוס רפאים אגדי, "שלפי ההשערה נגנב ממלך סיאם" (עמוד 220). לבן תאיילנדי הוא גם כינוי של רוצח וסוחר הירואין שזהותו נותרה בגדר תעלומה. כמו כלב-ציד הוא חותר לפתור את חידת הלבן התאיינדי, ומיישב כמה חשבונות פרטיים משלו במהלך התמודדותו עם האמת.
בהחלט אפשר.”
