"בשנותיו האחרונות של אבי, כשהייתי פותח בשיחה ואומר לו ‘אבּא’, היה הוא משיב לי, ‘אָה, אֲבִּי וּאַהְלִי’, וחשתי שבמלים הללו נמסכה אהבה גדולה.
‘אבּי ואהלי’ פירושו ‘אבי וכל משפחתי’; ובתשובתו זו אבי התכוון לומר לי שאני בשבילו הכל – אביו, אמו, אחיו ואחיותיו וילדיו וכל בני המשפחה גם יחד. הכל. מבחינתנו, המשפחה היתה כל העולם. מה שמחוץ למשפחתנו – זה העולם החיצוני.
כל עוד אבי חי, לא הבנתי את הפירוש המדויק של הביטוי, אבל חשתי את כל הרגש והמשמעות העמוקה שנמסכו בו."
הילד התימני שזכה כבר כפעוט לכינוי האשכנזי יענקלה, מה שגרם לכמה אי-הבנות משעשעות, מבקש בספרו לצייר תמונה שלמה ככל האפשר של משפחתו הענפה, שהיתה ונותרה עבורו עולם ומלואו.
בעזרת סיפורים ואנקדוטות מהחיים ובסגנונו המיוחד, בבחינת מועט המחזיק את המרובה, נפרשות לא רק תולדות המשפחה אלא גם תרבות מרתקת, שהגיעה לישראל לפני קום המדינה והתעצבה בשכונות של תל-אביב וגבעתיים, על שפתה, מנהגיה, מאכליה וטיפוסיה הציוריים, ובהם היוצרת והמוזיקאית אהובה עוזרי ז"ל, הזמרת שושנה דמארי ז"ל, ודמויות מוכרות נוספות מהתרבות הישראלית.