פילוסופים יהודים מחדשים הם תופעה נדירה בעולם הפילוסופיה היהודית. פרופ' אליעזר גולדמן היה מחדש גדול ומעמיק, שחדשנותו לא בלטה בשל צניעותו ובשל סגנונו המדויק והרזה. גולדמן היה האיש שפתח את השׂיח על הפילוסופיה של ההלכה. הוא טבע את המונח רב ההשפעה: "מֶטַא־הלכה", המציין שההלכה מושתתת על תפיסה ערכית. הוא גם חידש את המחקר הכרונולוגי בכתיבת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. כמו כן, פיתח הגות יהודית־פלורליסטית בתוך מסגרת חיים אורתודוקסית. חידוש זה ניזון הן מהתרבות היהודית שבה שלט שליטה ללא מְצרים­ והן מהעולם הפילוסופי־סוציולוגי שאותו הכיר היטב. גולדמן הוא הוגה רנסנסי, החושב על היהדות ועל מהותה באמצעות מכלול הפרספקטיבות של אדם החי בעת הזאת.אליעזר גולדמן היה חלוץ וחבר קיבוץ שדה אליהו, והגותו מתמודדת עם החיים כאן במלוא אופניהם: בקיבוץ ובמדינה המיוסדת על שותפות אזרחית. מחשבתו התאפיינה בפתיחות, בעומק ובכנות עמוקה על אודות המציאות היהודית־ישראלית בעת הזאת.הספר מציג לראשונה את מכלול הגותו בצורה שיטתית ומקיפה. פרופ' אבי שגיא מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר־אילן, והקים את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, שאותה ניהל קרוב לעשרים שנים.פרופ' דב שוורץ מלמד במחלקה למחשבת ישראל, ומכהן כראש המכון לחקר הציונות הדתית באוניברסיטת בר־אילן.שני המחברים הם עמיתי מחקר בכירים במכון שלום הרטמן בירושלים, ופרסמו מאות מאמרים וספרים בתחומי ההגות היהודית והכללית. ספר זה הוא חלק ממפעל שהשניים נטלו על עצמם, שיעוּדו הוא ניתוח ותיעוד עולם המחשבה היהודי בעת הזאת.