“זהו ספרו האחרון של ג'ון אירווינג שיצא שנה שעברה. הוא טרם תורגם לעברית, זה די מפתיע מכיוון שהוא עוסק הרבה ביהודים, יהדות וארץ ישראל. זה הספר הכי יהודי של אירווינג. מה שעוד יותר מפתיע שגם הספר שיצא לפניו The Last Chairlift וגם זה שלפניו Avenue of Mysteries לא תורגמו לעברית. ייתכן שההוצאות לאור הגיעו למסקנה שהוא לא כלכלי מספיק ושלא קוראים אותו מספיק.

מי זו QUEEN ESTHER? אסתר נכט נולדה ב-1905 להורים יהודים, האב מת על סיפון ספינה והאם נהרגה בתקרית אנטישמית. נזירות השאירו את הילדה לפיתחו של בית אמנה לילדים סנט קלאודס במדינת מיין הצפונית והקרה בניהולו של ד"ר לארץ (כן, אותו בית אמנה מספר מוקדם יותר ומפורסם מאוד של אירווינג "תקנות בית השיכר"). אף על פי שהילדה הייתה מאוד קטנה היא הייתה מודעת לכך שהיא יהודייה וד"ר לארץ ידע שיהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא לה משפחה מאמצת. אסתר גדלה בבית האמנה עד גיל 14 ואז משפחת ווינסלו מאמצת אותה. הווינסלואים ידועים בכך שהם מאמצים נערות בוגרות, הם לא יהודים, אך הם שונאים אנטישמיות. יש להם מספר בנות שלהם והם דאגו לאמץ ילד נוסף לכל בת ביולוגית שלהם כדי שהשתיים יגדלו יחד והילדה המאומצת תדאג לילדה הביולוגית. אסתר גדלה ולומדת האבקות (מוטיב ההאבקות חוזר ברבים מספריו של אירווינג שהיה מתאבק מקצועי בצעירותו). לאסתר קשר הדוק עם ילדת משפחת ווינסלו איתה גדלה, אסתר מצד אחד לא מעוניינת לגדל ילדים משלה ומצד שני חברתה הטובה ממשפחת ווינסלו מאוד רוצה לגדל ילדה, אבל לא רוצה בן/בת זוג ולא רוצה לעבור את תהליך הלידה. הן מסכמות שאסתר תלד ילד, אבל בת משפחת ווינסלו זו תגדל אותו, הוא יהיה שלה. כך בא לעולם ג'ימי ווינסלו, הוא גדל אצל משפחת ווינסלו ומעולם לא פוגש את אסתר אימו הביולוגית, שבנתיים עשתה עלייה לישראל והפכה פעילה בכירה ב"הגנה".

חלק נכבד של הספר מתאר את התבגרותו של ג'ימי, שמעוניין להיות סופר ומחליט לעבור להתגורר בוינה, עיר הולדתה של אימו אסתר.
הפרק האחרון מתרחש בישראל בשנת 1980, ג'ימי כבר סופר די מוכר ומגיע לישראל לצורך השקת סיפרו החדש. האם יפגוש את אימו ויחדש עימה קשר?

הספר הזה כמו ספריו האחרים של אירווינג מאוד מורכב ועוסק בנושאים רבים שאירווינג חוזר אליהם שוב ושוב, יתמות, האבקות, יחסי אנוש מורכבים בין מספר דמויות ומיניות על שלל גווניה.

האמת שנהנתי מאוד מהספר, אבל החלקים שכתב על ישראל ויהדות לא היו מלוטשים מספיק, הורגש שהידע של אירווינג על יהדות ושראל נובע ממחקר עכשווי של החומר והכתיבה מלאכותית משהו ורדודה, בניגוד לנושאים האחרים בהם הוא עוסק. עדיין אני מאוד שמח שהוא כתב ספר שנוגע ליהדות וישראל, אנחנו בראשו.

אירווינג ביקר בישראל מספר פעמים, הנה מה שכתבו עליו ב"כלכליסט" ותקציר ראיון איתו:
אירווינג עצמו גדל בניו המפשייר, למד שנה באוניברסיטת ניו המפשייר ואז נסע לתוכנית לימודי חוץ בווינה. כפי שסיפר לא אחת, הוא לא ידע דבר על אנטישמיות עד שהגיע לווינה, שם שותפו לחדר היה יהודי, ואז שם לב איך חבריו היהודים מקבלים יחס שונה ממנו. אירווינג ביקר בישראל פעמיים, הפעם האחרונה היתה ב־2024 כשזכה בפרס ירושלים לספרות. הוא מגדיר את עצמו ללא כחל וסרק כפרו־ישראלי ופרו־יהודי, ובריאיון איתו לאחרונה אמר שהתמיכה שלו בישראל אינה אומרת שהוא מסכים עם עמדותיהם של ממשלה או של מנהיג זה או אחר.
"בחרתי לכתוב על יתומה יהודייה - כזו שמבוגרת מספיק כדי לדעת את שמה ואת סיפורה של המלכה אסתר", סיפר אירווינג בריאיון ל"ג'ואיש בוק קאונסיל". "כבר הכרתי את בית היתומים הבדיוני שלי במיין, ואת האמפתיה של ד"ר לארץ', רופא בית היתומים. אסתר נולדה בווינה בשנת 1905; חייה מעוצבים על ידי אנטישמיות. הייתי סטודנט אמריקאי בווינה בשנים 1964-1963, כששותפי היהודי לחדר פקח את עיניי לגבי האנטישמיות. אסתר שלי חונכה על ידי לארץ' לפי העיקרון שאנשים צריכים להיות מועילים, והיא מרגישה שנולדה להיות מועילה. לכן היא מקדישה את חייה להגן על בנה ג'יימי, ואחר כך היא מקדישה את חייה להגן על יהודים אחרים".”