היומנים מתעדים את חייו של תיך נאת האן כאיש צעיר בעולם שסוע ממלחמה, מאידיאולוגיות ומשחיתוּת. הקריאה בהם משקפת מבט על־זמני הרלוונטי למדי גם לתקופה שבה הוא יוצא לאור בישראל. עולה ממנה רוחו היציבה והחומלת, הנותרת כזאת גם אל מול קשיים ואובדן כמו זה של פוּנג בּוי – המנזר שהקים יחד עם חבריו ביערות ההרריים של מולדתו.
דפי היומנים כוללים תיאורים של זמני עֵרוּת שכמותם נדיר למצוא בספרות הבודהיסטית. הם נגישים ובה-בעת מסתוריים, ומתוכם אנו עלולים להסיק כי חוויות מעין אלה הן דבר שכיח. ואכן, מצד אחד הן נגישות לכולנו – כך נראה שהמחבר מנסה לומר, ומצד אחר הן ייחודיות. כזו היא גם השפעתו של תיך נאת האן בעולם, המביאה עימה חופש פנימי עמוק ובלתי רגיל.
סופו של הספר הוא גם סופה של תקופה ותחילתה של גלות כפויה מווייטנאם שהוּשתה על תיך נאת האן בגלל קריאתו לשלום. היא נמשכה שלושים ותשע שנים שבמהלכן ביסס את אחת ממסורות התרגול פורצות הדרך של זמננו.
"זהו אחד מספריו המתוקים והחשופים ביותר של תיך נאת האן. הוא מתעד את טמינת זרעי חוכמתו העילאית" (מורה הדהרמה ג'ק קורנפילד, מחבר "הלב הנבון")