הקדמה
מתקפת שבעה באוקטובר 2023 תפסה את הציבור בכלל, ואת מערכת הביטחון בפרט, בהפתעה מוחלטת. גם את רוב המערכות הציבוריות הותירה המתקפה משותקות וחסרות אונים, דווקא בשעה שבה נדרש מענה מהיר ויעיל במגוון נרחב של תחומים. אבל לצד היותה של המתקפה אחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה, אם לא הטראומטי שבהם, היא גם מסמנת את עוצמתה של החברה האזרחית - שהתבטאה באלפי יוזמות התנדבותיות מעוררות השראה.
בתוך שעות ספורות היה ברור שמול עוצמת ההרס והכאב נדרשת תגובה מיידית רחבת היקף, חוצה תחומים ומגזרים. בן לילה צצו צרכים דחופים: תמיכה בפצועים, בניצולים, במשפחות שכולות, בקרוביהם של החטופים ובמפונים. הסיוע נדרש כמעט בכל תחום — מקורת גג, ביגוד, מזון וציוד חיוני ועד טיפול בבעלי חיים שננטשו ועזרה לחקלאים. ובשעה שהמענה הממוסד איחר להגיע, החברה האזרחית התגייסה ויצאה ביוזמות שנעו מפעולות פשוטות יחסית, כמו איסוף תרומות והובלת חבילות, ועד התארגנויות מורכבות של בישול לחיילים, תיאום לוגיסטי, מערך הסעות, אירוח וסיוע רגשי.
עם התארכות המשבר והתבהרות עומקם של הכשלים הממסדיים צמחו גם יוזמות מבוססות ידע, שאף הן נועדו למלא את החללים שהשאירה המדינה. כך קמו, למשל, מיזמים רבים בתחום ההסברה. יוזמות אחרות עסקו באיסוף מידע מורכב ורגיש, למשל על החטופים. ככל שחלף הזמן וגברה ההבנה שהממשלה מונעת את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ואינה מקיימת תחקירים מהותיים במהלך הלחימה, נולדו גם מיזמים עצמאיים, דוגמת ועדת החקירה האזרחית, שנועדו למלא את החלל הזה ולדרוש לקיחת אחריות.
הספר שבידיכם מתעד עשרות מתוך אלפי היוזמות האזרחיות שנולדו מתוך הדחף והצורך לפעול מול הזוועות של שבעה באוקטובר. יוזמות אלה התארגנו באופן ספונטני על ידי יחידים וקבוצות בלב הכאוס, הבלבול והכאב וסיפקו מענה חיוני ומיידי במגוון רחב של תחומים, ברמה המקומית, הארצית ואף הבינלאומית. הסיפורים שנאספו כאן חושפים כוחות יוצאי דופן של חמלה וסולידריות, אחריות וחדשנות, וממחישים את עוצמתה של החברה האזרחית בישראל ואת יכולתה לפעול ברגעי משבר — ולהצמיח מתוכם תקווה.
ההתנדבות היתה מאז ומתמיד חלק משמעותי מהמרקם החברתי בישראל, אך גל ההתנדבות לאחר שבעה באוקטובר הגיע לממדים חסרי תקדים. הוא זכה לסיקור נרחב בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה, ובשיאו השתתפו בו כמחצית מתושבי המדינה.1 אנשים שמעולם לא התנדבו בעבר נכנסו למעגל העשייה, תחומים חדשים נוספו לו, והיוזמות שצמחו יצרו תובנות וכלים זמינים במהירות רבה.
הספר מורכב מסיפורים אישיים הפורשים מארג רחב של פעולות לשיקום, לסיוע ולתיקון חברתי, שנולדו מהשטח בעקבות האירועים הקשים. הוא מתבסס על ראיונות עם מובילים ומובילות חברתיים שנחלצו לפעול במגוון תחומים, מתוך תחושת שליחות, אחריות ודחיפות, ודרכם מציג את הפנים השונות והיפות של החברה בישראל. דרך הסיפורים השונים נחשפים הקולות, הפעולות והחוויות מאחורי היוזמות האזרחיות, שנולדו עקב הצורך למלא את החלל במקום שבו המדינה כשלה במתן מענה הולם.
הראיונות לצורך כתיבת הספר נערכו בזום כשנה לאחר אירועי אוקטובר 2023. מרחק הזמן של שנה אִפשר למרואיינים להתבונן לאחור בפרספקטיבה רחבה יחסית, אך כאשר האירועים עדיין טריים בזיכרונם. חלק מהיוזמות שנידונו עוד היו פעילות בזמן הריאיון.
כמה תובנות מרכזיות עולות מהראיונות. אחת מהן היא שהמענה הראשוני לצרכים שנוצרו ניתן על ידי אזרחים בעלי עניין, מיומנויות או משאבים, ש"חיפשו מה לעשות" עם פרוץ המשבר והתגייסו לפעולה במהירות, תוך גילוי גמישות והסתגלות לצרכים המשתנים בשטח. שנית, חולשת השירות הציבורי, שהתבטאה בהיעדר תגובה מהירה ומותאמת לצרכים הדחופים בשטח, גם היא הובילה להיווצרות פתרונות אזרחיים. שלישית, כוחה של הניו-מדיה בא לידי ביטוי מרכזי בהתארגנויות. כלים דיגיטליים, כגון ווטסאפ, פייסבוק ומערכות לניהול תוכן, שימשו בהן לגיוס משאבים, להפצת מידע חיוני, לבניית קהילות סיוע ולעזרה בניתוח כמויות עצומות של מידע. לבסוף, כמה מהתארגנויות החירום נהפכו ליוזמות בנות קיימא והתפתחו לארגונים יציבים ומוסדרים, שממשיכים לפעול מעבר לשלב החירום, באופן המחזק את החברה האזרחית גם לאחר שיאו של המשבר.
הספר שם דגש על התארגנויות קבוצתיות, ספונטניות ולא פורמליות — ולא על פעולות של אנשים פרטיים, משמעותיות ככל שיהיו, או על התארגנויות של בעלי עסקים או ארגונים. יוזמות אלה היו משמעותיות מאוד, אך לא בהן מתמקד הספר, אלא בקבוצות של אזרחים שהתאגדו יחד, באופן לא פורמלי ולרוב ללא היכרות מוקדמת, סביב צורך משותף ודחוף. ההתארגנויות הקבוצתיות האלה הן שיעמדו במוקד הסיפורים כאן.
לפני שנתחיל, כדאי להתעכב על ההבחנה בין התנדבות פורמלית להתנדבות בלתי פורמלית. התנדבות פורמלית מתקיימת דרך עמותות, ארגונים וגופים מוכרים, ואילו התנדבות בלתי פורמלית צומחת "מהשטח". הכוונה ליוזמות עצמאיות של יחידים וקבוצות, לעתים קרובות באופן ספונטני ובלתי מתווך, ללא תכנון מראש. הפריחה בהתנדבות הבלתי פורמלית אינה תופעה חדשה. כבר בתקופת משבר הקורונה נרשמה עלייה חדה ביוזמות אזרחיות שהתארגנו מחוץ למסגרות המוסדיות. עם זאת, לאחר מתקפת שבעה באוקטובר התרחבה המגמה בהיקף ובעוצמה חסרי תקדים. לפי המועצה הישראלית להתנדבות, כחצי מהמתנדבים בשבועות שלאחר שבעה באוקטובר פעלו מחוץ למסגרות מוכרות, לא דרך עמותות או גופים רשמיים, אלא באמצעות חמ"לים אזרחיים, קבוצות ווטסאפ ויוזמות שכונתיות ואישיות, שהגיבו במהירות לצרכים שעלו מהשטח.2
אין חולק כי עוצמת ההתארגנות האזרחית לאחר שבעה באוקטובר היתה חסרת תקדים, והשפעתה ניכרת גם חודשים לאחר מכן - בשיח הציבורי, בקהילות ובאופן שבו אנו מבינים כיום את כוחה של החברה האזרחית בישראל. עם הזמן, הנתונים מעידים על ירידה הדרגתית בהיקפי ההתנדבות. בעוד שבאוקטובר 2023 עמד שיעור ההתנדבות הבלתי פורמלית על כ־45 אחוז, הרי שעד סוף נובמבר הוא ירד לכ־29 אחוז.3 ירידה זו מובנת לנוכח השחיקה המתמשכת, ניסיונות החזרה לשגרה והעברת חלק מהמשימות לידיים ממוסדות ומאורגנות יותר. זה המקום להזכיר כי ירידה זו מובנת גם כי האזרחים שהתנדבו יצאו מגדרם כדי לעזור, במציאות קשה אף עבורם, למרות העובדה שזה אינו תפקידם.
הגבול בין התנדבות פורמלית לבלתי פורמלית אינו תמיד ברור ולעתים מיטשטש לחלוטין. למשל, גופים מאורגנים — כמו אחים לנשק או דיזנגוף סנטר — פעלו מחוץ למסגרת הפעילות הרגילה, שינו זמנית את ייעודם ונהפכו למוקדי פעילות אזרחית מבוססת מתנדבים. במקביל, יוזמות בלתי פורמליות, שצמחו מהשטח, עברו עם הזמן תהליך של התמסדות, למשל לצורך קבלת תרומות או סיוע מהמדינה. המעבר הזה, שלא תמיד היה פשוט, מדגים את הגמישות של יוזמות אזרחיות ואת יכולתן להסתגל למציאות משתנה ולנוע בין העולמות הפורמליים והבלתי פורמליים בהתאם לצרכים.
לעומת הסיקור התקשורתי, שמתמקד לרוב בגיבורים בשדה הקרב או באנשים שלקחו חלק במבצעי הצלה, הספר שלפניכם בוחר להאיר גיבורים וגיבורות שפעלו בזירה האזרחית — בדרכים מגוונות, לעתים שקטות, אך כולן בעלות משמעות רבה. האנשים שנכיר כאן השקיעו שעות רבות, מחשבה ולפעמים גם משאבים אישיים וכסף כדי לסייע לאחרים בשעתם הקשה.
אנחנו מבקשים לתת במה לאלה שיזמו - מי שגיבשו רעיון, הקימו קבוצה, הובילו, תיאמו ונשאו באחריות גם כשהיקף הפעילות חרג בהרבה מהציפיות. הספר מבוסס על 23 ראיונות עם גברים ונשים שהובילו יוזמות בתחומים מגוונים. הוא פותח צוהר לעולמם ולדילמות שעמדו בפניהם, למניעים לפעולתם, לעמדותיהם כלפי התנהלות המדינה — ולהשפעה החברתית הרחבה של המיזמים, לתפיסתם. באמצעות הראיונות האלה הספר משרטט את דמותם של האנשים ש"החליפו את המדינה" ומעניק מבט רחב על מי שנטלו חלק בחזית ההתנדבות האזרחית לאחר שבעה באוקטובר.
הבחירה להתמקד בראיונות עם יזמים ולא עם מתנדבים "מן השורה" נבעה מהרצון להבין את נקודת המבט הייחודית של מי שעמדו בחזית היוזמה — אלה שלא רק הצטרפו לפעולה, אלא היו הכוח המניע מאחוריה. אין בכך כדי להפחית מחשיבות פעילותם של אזרחים ומתנדבים מן השורה - היא חיונית ומעוררת השראה בפני עצמה. בחרנו להתעמק בזווית של היזמים כדי להבין כיצד נולד הרעיון ואיך הצליחו לגייס אנשים, לארגן מערכים ולהחזיק את המיזם לאורך זמן.
היקף היוזמות שצמחו בעקבות שבעה באוקטובר הוא עצום, ולא ניתן לעשות צדק עם כולן במסגרת ספר אחד. לכן נדרשנו לקבוע קריטריונים ברורים לבחירה, מתוך הבנה שניאלץ לוותר על סיפורים חשובים לא פחות. בחרנו לכלול יוזמות שמייצגות טווח רחב של פעילויות: ראשית, יוזמות פיזיות ומיידיות, כמו חלוקת מזון או סיוע למפונים, ובהמשך פרויקטים מורכבים יותר שדרשו תכנון, ידע ומיומנויות טכנולוגיות או מקצועיות, כמו מיזמים לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית או איסוף מידע ותיעוד.
לצד יתרונותיהן של התארגנויות בלתי פורמליות — הזריזות, הגמישות והיכולת לפעול באופן מיידי — שמענו מהמרואיינים גם על אתגרים מהותיים. רבים מהם סיפרו כי השקיעו זמן ומשאבים ניכרים בגיוס תרומות וציוד, לא פעם על חשבון העשייה עצמה. בהיעדר מבנה רשמי, רבות מהיוזמות לא יכלו בתחילה לקבל סיוע ממשלתי ונדרשו למצוא פתרונות יצירתיים כדי להבטיח את המשכיות הפעולה.
אתגר נוסף ששמענו עליו היה חוסר התיאום מול משרדי הממשלה והגופים האמונים על הטיפול בנושאים השונים, מה שהוביל לבזבוז משאבים, לכפילויות ואף לחוסר יעילות. במצבים כאלה, האתגר לא היה רק ביכולת ליזום, אלא גם ביכולת להשתלב במרחב אזרחי צפוף ורווי יוזמות.
גם ניהול של מתנדבים במסגרת התנדבות בלתי פורמלית התגלה כשדה רווי אתגרים, שעלו שוב ושוב בראיונות עם מובילי יוזמות. בניגוד לגופים פורמליים, שלרוב הם בעלי נהלים ברורים, מערכי הכשרה ותקנים מוגדרים, ההתארגנויות האזרחיות נאלצו להתמודד עם שאלות של ניהול משאבי אנוש בזמן אמת, בלי תשתית קיימת. למשל, כיצד לקלוט מתנדבים חדשים? איך לתדרך אותם ולהבטיח התנהלות מקצועית? איך לבצע התאמה בין המתנדבים לבין התפקידים, במיוחד כשמדובר במשימות רגישות או מורכבות? כמו כן עלו דילמות הנוגעות לצורך בבדיקת רקע למתנדבים ובהבטחת מקצועיותם — במיוחד כאשר מדובר בפעילות עם ילדים ועם בוגרים במצבי פגיעות. כל אלה חייבו את המארגנים לאלתר תוך כדי תנועה ולעתים גם לקחת סיכונים לא מבוטלים.
המילה "הפקרה" חזרה שוב ושוב בראיונות שנערכו לצורך כתיבת הספר, והיא הדהדה — ועדיין מהדהדת — גם בשיח הציבורי והתקשורתי מאז המתקפה. רבים מהמרואיינים תיארו תחושת נטישה קשה, לא רק במהלך אירועי שבעה באוקטובר עצמם, כאשר אזרחים בקהילות הנגב המערבי, מבלים במסיבות הטבע שנערכו באזור וחיילים נותרו ללא מענה, אלא גם בהמשך הדרך, אז חשו כי בתחומים רבים המדינה אינה מספקת להם את המענה הדרוש.
גופים שהיו אמורים לספק תמיכה מיידית (לרבות רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף), שירותי רווחה, פתרונות דיור ומענה לטווח קצר לא היו שם עבור רבים מהנפגעים. גם בטווח הארוך, למדינה לקח זמן רב להקים מערכים מוסדיים שייתנו מענה מותאם לצרכים. שוב ושוב עלתה מהראיונות התחושה כי מול מצוקה קיצונית, המערכות הממלכתיות כשלו ולא סיפקו גב, מענה או תחושת ביטחון בסיסית. התמונה המצטיירת היא של חוסר בתגובה אפקטיבית מצד מוסדות המדינה בתחומים חיוניים, כמו אספקת אוכל וציוד, הסברה, חקלאות ודאגה לבעלי חיים - ואפילו באיסוף מידע על החטופים. במקביל, מרואיינים רבים הדגישו את הקושי של גופים ממסדיים לשתף פעולה עם יוזמות אזרחיות שאינן פועלות במסגרת פורמלית. חוסר הגמישות הזה פגע במקרים רבים ביכולת לספק מענה מהיר, יעיל ומתואם בזמן אמת.
לא די בכך שרבים חשו צורך לפעול במקום שהמדינה לא סיפקה בו מענה. ליזמים נדרשו גם כלים שיאפשרו להם להגיע לאנשים, לגייס אותם ולנתב אותם לפעולה קבוצתית. על רקע כישלונה של המדינה לספק מענה ראוי ומסודר — התבלטה היכולת של אזרחים להתארגן במהירות בזכות השימוש במגוון כלים דיגיטליים. יוזמות אזרחיות פרחו בהתבסס על פלטפורמות כמו פייסבוק או ווטסאפ, שירותי הענן של גוגל וחברות נוספות ומערכות דיגיטליות לניהול ידע. כלים אלה אפשרו חיבור מיידי בין אנשים, תיאום פעולות והקמת מערכי סיוע בתוך שעות.
לצד כלים מתקדמים לניהול, שנתרמו על ידי חברות הייטק שהתגייסו לסייע, קבוצות הווטסאפ התבררו ככלי חשוב, שאִפשר לא רק גיוס מהיר של מתנדבים והפצת מידע מהשטח כלפי מעלה, אלא גם זרימת מידע מלמעלה למטה ותיאום פעילויות אפקטיבי בין יוזמות שונות — מרכיב חיוני לניהול יעיל של פעולה אזרחית רחבת היקף.
ההתארגנויות האזרחיות שצמחו בעקבות אירועי שבעה באוקטובר חושפות את כוחה של החברה הישראלית להתגייס במהירות, ליזום ולפעול במקום שבו המדינה כשלה. תחושת השליחות והאחריות החברתית הובילו להקמת יוזמות קהילתיות והתארגנויות בלתי פורמליות, שבאמצעות עבודת שטח ובעזרת כלים דיגיטליים הובילו אזרחים לספק מענה לצרכים דחופים, בהיקפים רחבים — לא פעם במקצועיות וביעילות שעלו על אלה של הגופים המוסדיים.
הפרקים הבאים מביאים את סיפוריהם של מי שהיו בלב העשייה: יזמים חברתיים שהקימו חמ"לים, רשתות סיוע ומערכות תמיכה שפעלו תחת לחץ עצום ומתוך תחושת שליחות. דרך עדויותיהם אנו נחשפים למגוון רחב של יוזמות, לאתגרים שניצבו בפניהם וללקחים החשובים שיכולים לשמש בסיס לחשיבה מחודשת על יחסי האזרחים והמדינה, על חזון קהילתי, על סולידריות ועל שיקום חברתי.
הספר נפתח ביוזמות שסיפקו תגובה מיידית לאירועים בשבעה באוקטובר — עבודת צוותי זק״א בשטח, כולל מתנדבים רבים שאינם מסונפים לארגון שפעלו יחד עם המתנדבים הקבועים במשימות הקשות של פינוי גופות, זיהוי והחזרת חפצים; חמ"ל 7 לליווי משפחות בשבעה; וחמ"ל הנעדרים, שעסק באיתור מידע ואנשים תוך שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים. משם נמשיך ליוזמות שנמשכו לאורך זמן — מיזם ארוחות שבת לחיילים, חמ"ל דיזנגוף סנטר, החמ"ל האזרחי, שצמח לגוף אזרחי רחב היקף, והחמ"ל החרדי. לאחר מכן נסקור את פורום נשות המילואימניקים, נעבור למיזמים שפעלו למען סיוע לחקלאים ולהצלת בעלי חיים מהעוטף, למטה משפחות החטופים וליוזמות תפילה ברחבי הארץ ונעמיק ביוזמות הסברה ותיעוד: מטה ההסברה האזרחי, מיזמים לקידום המודעות להשבת החטופים ולעיצוב נרטיבים בזירה הדיגיטלית, פורום יוזמות התיעוד במלחמה, פרויקט עדות 710, פרויקט הודעות הווטסאפ משבעה באוקטובר ופרויקט תיעוד פשעי המין שבוצעו במהלך המתקפה. נסיים בפרקים המוקדשים למיזמי הנצחה, מידע, ידע וחקירה: פרויקט אוקטובר הבא, המחבר בין משפחות שכולות לבין חברות סטארט־אפ ישראליות; מאגר המידע על קורבנות המלחמה; פרויקט מיפוי מקוון של זירות הטבח; ולבסוף — ועדת החקירה האזרחית. כל פרק יספר את סיפורם של האנשים שפעלו, הובילו ויצרו את המיזמים — ומתוך סיפוריהם תעלה תמונה רחבה של החברה האזרחית בישראל בתקופת חירום.
