פֶּרֶק 1:
מְנַצְּחִים אוֹ מַפְסִידִים?


"לְהִכָּנֵס בְּשׁוּרָה מְסֻדֶּרֶת! לֹא לִדְחֹף!" צָעֲקָה כּוֹכָבָה, הַמְּנַהֶלֶת שֶׁלָּנוּ. "דָּנִיאֵל, תִּתְיַשֵּׁב כְּבָר בַּמָּקוֹם שֶׁלְּךָ וְתַפְסִיק לַעֲשׂוֹת פַּרְצוּפִים!"


אוֹי לֹא, כּוֹכָבָה קָלְטָה אֶת הַפַּרְצוּפִים שֶׁעָשִׂיתִי לְרוֹעִי. רַק זֶה הָיָה חָסֵר עַכְשָׁו. הִתְיַשַּׁבְתִּי מַהֵר בַּשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה בָּאוּלָם וְשָׁקַעְתִּי עָמֹק בַּכִּסֵּא שֶׁלִּי. יָדַעְתִּי שֶׁעַל הַבָּמָה מוּלִי עוֹמֵד לִקְרוֹת אָסוֹן, וְלֹא רָצִיתִי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִקָּרוֹב.


כְּשֶׁהַכִּתָּה שֶׁלִּי נִכְנְסָה לָאוּלָם, גַּלִּי וְרוֹעִי כְּבָר הָיוּ עַל הַבָּמָה. כָּל אֶחָד מֵהֶם יָשַׁב מֵאֲחוֹרֵי שֻׁלְחָן קָטָן עִם מַפָּה כְּחֻלָּה, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה מַעֲמָד עִם הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ וְשֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר — בֵּית סֵפֶר קֶשֶׁת לְגַלִּי וּבֵית סֵפֶר סְתָו לְרוֹעִי.


גַּלִּי נִרְאֲתָה מַמָּשׁ לְחוּצָה, וְזֶה לֹא הָיָה מַפְתִּיעַ. גַּלִּי הִיא הַיַּלְדָּה הֲכִי בַּיְשָׁנִית שֶׁאֲנִי מַכִּיר. אֲנִי בִּכְלָל לֹא מֵבִין אֵיךְ הַמּוֹרָה שֶׁלָּנוּ בָּחֲרָה בָּהּ לִהְיוֹת הַנְּצִיגָה שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ. מֵילָא אִם זֹאת הָיְתָה תַּחֲרוּת כְּתִיבָה, אֲבָל לֹא — בָּחֲרוּ בָּהּ לְהִתְחָרוֹת בְּדִיבֵּיְט! זֶה אוֹמֵר שֶׁהִיא תִּצְטָרֵךְ לַעֲמֹד מוּל כֻּלָּם, לָשֵׂאת נְאוּם, לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁמָּה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת הוּא הֲכִי נָכוֹן, וְכָל זֶה בְּלִי לְהִתְעַלֵּף.


אֲבָל הֲכִי גָּרוּעַ — מִי שֶׁיִּתְמוֹדֵד מוּלָהּ הוּא רוֹעִי, יֶלֶד שַׁחְצָן, מְפֻצָּץ בְּבִטָּחוֹן עַצְמִי, שֶׁתָּמִיד מִתְנַהֵג כְּאִלּוּ כֻּלָּם חַיָּבִים לוֹ מַשֶּׁהוּ. אֲנַחְנוּ לֹא סוֹבְלִים אַף אֶחָד מֵהַסְּתַמְנִיקִים — הַתַּלְמִידִים שֶׁל בֵּית סֵפֶר סְתָו — אֲבָל אֶת רוֹעִי בִּמְיֻחָד, כִּי הוּא הַמַּנְהִיג שֶׁלָּהֶם. לָכֵן כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי עָלָיו עַכְשָׁו עַל הַבָּמָה, שָׂמַחְתִּי לִרְאוֹת שֶׁהוּא דַּוְקָא לֹא נִרְאֶה כָּל כָּךְ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ כְּמוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל. הוּא הִסְתַּכֵּל שׁוּב וָשׁוּב בַּכַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁהֶחְזִיק, שֶׁבָּהֶן כַּנִּרְאֶה כָּתַב אֶת מָה שֶׁהוּא אָמוּר לְהַגִּיד, וְכָל כַּמָּה שְׁנִיּוֹת נִגֵּב אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ מִזֵּעָה.


מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי לְמַעְלָה יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת גַּיְא, שֶׁהִתְיַשֵּׁב מַמָּשׁ קָרוֹב לַבָּמָה. הוּא סִמֵּן לְגַלִּי עִם הַיָּדַיִם וְעָשָׂה לָהּ פַּרְצוּפִים מַצְחִיקִים. גַּלִּי חִיְּכָה וְנִרְאֲתָה קְצָת יוֹתֵר רְגוּעָה, אֲבָל אוֹתִי זֶה עֲדַיִן לֹא הִרְגִּיעַ. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁאֵין סִכּוּי שֶׁהִיא תַּצְלִיחַ לְנַצֵּחַ אֶת רוֹעִי. זֶה כָּל כָּךְ עִצְבֵּן אוֹתִי, כִּי עַד שֶׁסּוֹף־סוֹף נִצַּחְתִּי אֶת רוֹעִי בְּטוּרְנִיר הַכַּדּוּרֶגֶל הָאַחֲרוֹן, עַכְשָׁו גַּלִּי הָעֲדִינָה הַזֹּאת תַּפְסִיד לוֹ בַּדִּיבֵּיְט הַזֶּה וְתַהֲרֹס הַכֹּל.


*


עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן עוֹד נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לַמְּחַנֶּכֶת שֶׁלָּנוּ שֶׁזֶּה רַעְיוֹן גָּרוּעַ לָתֵת לְגַלִּי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּתַּחֲרוּת. הִיא לֹא בְּנוּיָה לְוִכּוּחִים, זֶה בָּרוּר. אֲבָל אַחֲרֵי בְּעֵרֶךְ מִילְיוֹן פְּעָמִים שֶׁפָּנִיתִי לַמּוֹרָה, הִיא אָמְרָה, "דָּנִיאֵל, אִם אֲנִי אֶשְׁמַע מִמְּךָ עוֹד מִלָּה אַחַת עַל הַדִּיבֵּיְט הַזֶּה, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ עֹנֶשׁ לְהָרִים אֶת כָּל הַכִּסְּאוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּנוּ נִהְיֶה בַּדִּיבֵּיְט! זֶה בָּרוּר?"


כָּל הַשָּׁבוּעַ שֶׁלִּפְנֵי הַתַּחֲרוּת נִסִּיתִי לְהַצִּיל אֶת הַנִּצָּחוֹן שֶׁלָּנוּ, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הִסְכִּים לַעֲזֹר לִי. אֲפִלּוּ רוֹן, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי, אָמַר לִי בְּהַפְסָקַת הָאֹכֶל כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי הַתַּחֲרוּת, "עֲזֹב, דָּנִיאֵל, אֵין מָה לַעֲשׂוֹת. לְמִי בִּכְלָל אִכְפַּת מֵהַדִּיבֵּיְט הַזֶּה?"


"לִי!" הִתְעַצְבַּנְתִּי. "אַתָּה לֹא מֵבִין שֶׁרוֹעִי הוֹלֵךְ לַעֲמֹד שָׁם וְלִצְחֹק עַל כֻּלָּנוּ? חַיָּבִים לְשַׁכְנֵעַ אֶת גַּלִּי לִפְרשׁ מֵהַתַּחֲרוּת, כְּדֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יִכָּנֵס בִּמְקוֹמָהּ."


"לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה יַעֲבֹד," רוֹן אָמַר בְּפֶה מָלֵא וְנָתַן עוֹד בִּיס בַּתַּפּוּחַ שֶׁלּוֹ.


אֲבָל אֲנִי לֹא הִקְשַׁבְתִּי לוֹ, וְיוֹמַיִם לִפְנֵי הַתַּחֲרוּת הָלַכְתִּי לְדַבֵּר עִם גַּלִּי. הָיִיתִי בְּאֶמְצַע לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ שֶׁעָדִיף לָהּ לָרֶדֶת מִזֶּה לִפְנֵי שֶׁהִיא תַּעֲשֶׂה לְעַצְמָהּ פָדִיחוֹת מוּל שְׁנֵי בָּתֵּי הַסֵּפֶר, וּכְבָר כִּמְעַט הִצְלַחְתִּי, כְּשֶׁפִּתְאוֹם גַּיְא הִצְטָרֵף לַשִּׂיחָה.


"מָה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה?" הוּא שָׁאַל בְּכַעַס.


"עוֹזֵר לְגַלִּי," עָנִיתִי.


"אֵיךְ בְּדִיּוּק? אַתָּה סְתָם מַלְחִיץ אוֹתָהּ עוֹד יוֹתֵר!"


"אֲנִי עוֹזֵר לָהּ לְהָבִין שֶׁעָדִיף לָהּ לִפְרשׁ בַּשִּׂיא," אָמַרְתִּי.


"אֵיזֶה שִׂיא?" גַּיְא הִתְעַצְבֵּן. "הַשִּׂיא יִהְיֶה לְנַצֵּחַ אֶת הַסְּתַמְנִיקִים בַּדִּיבֵּיְט, וּבִשְׁבִיל זֶה הִיא צְרִיכָה לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ!"


כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן גַּלִּי לֹא אָמְרָה כְּלוּם, רַק הִסְתַּכְּלָה לְמַטָּה בְּפָנִים אֲדֻמּוֹת.


"לָמָּה נִרְאֶה לְךָ שֶׁהִיא תְּנַצֵּחַ?" הִתְעַצְבַּנְתִּי בַּחֲזָרָה. "הִיא בְּקשִׁי מַצְלִיחָה לְהוֹצִיא שְׁתֵּי מִלִּים מֵהַפֶּה בְּלִי לְהֵרָאוֹת כְּמוֹ עַגְבָנִיָּה!"


גַּיְא אִגְרֵף אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ, וַאֲנִי כְּבָר הִתְחַלְתִּי לְהִתְכּוֹנֵן לָלֶכֶת אִתּוֹ מַכּוֹת, אֲבָל אָז גַּלִּי הֵרִימָה פִּתְאוֹם אֶת הָרֹאשׁ, הִסְתַּכְּלָה בִּי בְּמַבָּט מוּזָר וְאָמְרָה, "אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁאֲנִי אֲנַצֵּחַ. בּוֹא נֵלֵךְ מִפֹּה, גַּיְא." וּשְׁנֵיהֶם הָלְכוּ בְּלִי לְהַגִּיד יוֹתֵר כְּלוּם. זֶה הָיָה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הֵבַנְתִּי שֶׁהַכֹּל אָבוּד.


*


מֵאָז לֹא דִּבַּרְתִּי עִם גַּיְא וְגַלִּי, וְעַכְשָׁו הָאוּלָם כְּבָר הָיָה כִּמְעַט מָלֵא, הַשּׁוֹפְטִים יָשְׁבוּ מֵאֲחוֹרֵי הַשֻּׁלְחָן הַמְּיֻחָד שֶׁלָּהֶם, וְגַלִּי נִרְאֲתָה כְּאִלּוּ הִיא הוֹלֶכֶת לְהָקִיא. גַּם רוֹעִי נִרְאָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לָחוּץ, וְהוּא זָז בְּצוּרָה מְשֻׁנָּה בַּכִּסֵּא שֶׁלּוֹ. וְאָז, פִּתְאוֹם, הוּא קָם וְיָרַד מֵהַבָּמָה.


אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב, כִּי הַמּוֹרוֹת הָיוּ עֲסוּקוֹת בִּלְהוֹשִׁיב אֶת כָּל הַכִּתּוֹת, אֲבָל לִי זֶה נִרְאָה מַמָּשׁ חָשׁוּד וְהֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת לִבְדֹּק מָה קוֹרֶה. "אֲנִי כְּבָר חוֹזֵר," אָמַרְתִּי לְרוֹן שֶׁיָּשַׁב לְיָדִי. רוֹן הִסְתַּכֵּל עָלַי מְבֻלְבָּל וְנִסָּה לִשְׁאֹל לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ, אֲבָל לֹא הָיָה לִי זְמַן לְהֶסְבֵּרִים. קַמְתִּי בְּשֶׁקֶט וְיָרַדְתִּי בַּמַּדְרֵגוֹת שֶׁל הָאוּלָם. בֵּינְתַיִם רוֹעִי נֶעֱלַם מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים.


פִּתְאוֹם כָּל הָאוֹרוֹת בָּאוּלָם כָּבוּ וְרַק הַבָּמָה נִשְׁאֲרָה מוּאֶרֶת. נִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְרַצְתִּי אַחֲרָיו. אַף פַּעַם לֹא הָיִיתִי בַּחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הָאוּלָם. מֵאֲחוֹרֵי הַבָּמָה הָיָה מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ, מוּאָר בְּאוֹר פְלוֹרוֹסֵנְט לָבָן וּמְסַנְוֵר. הָיוּ שָׁם חֲדַר הַלְבָּשָׁה לְשַׂחְקָנִים, דֶּלֶת שֶׁכָּתוּב עָלֶיהָ "הַנְהָלָה" וְשֵׁרוּתִים.


פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל חֲדַר הַהַלְבָּשָׁה, אֲבָל לֹא הָיָה שָׁם אַף אֶחָד. אַחַר כָּךְ נִסִּיתִי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַהַנְהָלָה, אֲבָל הִיא הָיְתָה נְעוּלָה. נִשְׁאֲרוּ רַק הַשֵּׁרוּתִים. נִכְנַסְתִּי בְּשֶׁקֶט וְהִתְקָרַבְתִּי לַתָּאִים, וְאָז רָאִיתִי שֶׁעַל הַיָּדִית שֶׁל אַחַת הַדְּלָתוֹת יֵשׁ סִמּוּן אָדֹם. הֵבַנְתִּי שֶׁרוֹעִי שָׁם. הִתְרַחַקְתִּי בְּשֶׁקֶט וְעָמַדְתִּי לָצֵאת, כִּי לֹא הָיְתָה לִי שׁוּם סִבָּה לְרַגֵּל אַחֲרֵי מִישֶׁהוּ שֶׁרַק הָלַךְ לַעֲשׂוֹת פִּיפִּי, אֲבָל פִּתְאוֹם קָלַטְתִּי מַשֶּׁהוּ עַל הַשַּׁיִשׁ בֵּין הַכִּיּוֹרִים. מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ עֲרֵמַת דַּפִּים. אֲבָל לֹא סְתָם דַּפִּים — אֵלֶּה הָיוּ הַכַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁל רוֹעִי!


בְּלִי לַחְשֹׁב יוֹתֵר מִדַּי, חָטַפְתִּי אֶת הַכַּרְטִיסִיּוֹת וְהֶחְבֵּאתִי אוֹתָן מִתַּחַת לַחֻלְצָה שֶׁלִּי. רַצְתִּי הַחוּצָה, עָלִיתִי בַּמַּדְרֵגוֹת צָמוּד לַקִּיר עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם שֶׁלִּי בַּשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה. הִתְיַשַּׁבְתִּי, וְרַק אָז חָזַרְתִּי לִנְשֹׁם. הַלֵּב שֶׁלִּי דָּפַק בְּטִיל.


"אַתָּה לֹא מַאֲמִין מָה קָרָה לִי עַכְשָׁו," לָחַשְׁתִּי לְרוֹן, בְּדִיּוּק כְּשֶׁכּוֹכָבָה הִתְחִילָה לְדַבֵּר בַּמִּיקְרוֹפוֹן.


"שְׁשְׁשְׁ..." הִשְׁתִּיק אוֹתִי רוֹן וְתָקַע לִי מַרְפֵּק בַּצְּלָעוֹת. הוּא כְּבָר יָדַע שֶׁהוּא עַל הַכַּוֶּנֶת שֶׁל כּוֹכָבָה וְלֹא רָצָה לְהִסְתַּבֵּךְ אִתָּהּ שׁוּב.


"אַחַר כָּךְ," הִסְכַּמְתִּי בְּלַחַשׁ.


כּוֹכָבָהּ לָחֲשָׁה "שְׁשְׁשְׁשְׁ" לְתוֹךְ הַמִּיקְרוֹפוֹן. וְאָז עוֹד "שְׁשְׁשְׁשְׁ" קְצָת יוֹתֵר חָזָק, וְאָז צָרְחָה "שֶׁקֶט!!!" וְכָל הָאוּלָם קָפַץ כְּשֶׁמַּעֲרֶכֶת הַהַגְבָּרָה הִשְׁמִיעָה צִפְצוּף נוֹרָאִי. רַק כְּשֶׁנִּהְיָה שֶׁקֶט מֻחְלָט כּוֹכָבָה נִרְאֲתָה מְרֻצָּה וְהֶעֱבִירָה אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן לְבֶן־גּוּרְיוֹן, כְּלוֹמַר, לַמְּנַהֵל שֶׁל בֵּית סֵפֶר סְתָו, שֶׁהוּא נָמוּךְ וּשְׁמַנְמַן, עִם קָרַחַת נוֹצֶצֶת בְּאֶמְצַע הָרֹאשׁ וְשֵׂעָר מַצְחִיק שֶׁעוֹמֵד מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. בֶּן־גּוּרְיוֹן — שֶׁזֶּה לֹא בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ אֲבָל אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִקְרֹא לוֹ כָּכָה — לָקַח מִכּוֹכָבָה אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן בְּיָד רוֹעֶדֶת, בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל לָהּ בָּעֵינַיִם. הָיִיתִי דֵּי בָּטוּחַ שֶׁהוּא מְפַחֵד מִכּוֹכָבָה אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ.


"תַּתַּתַּתַּלְמִידִים יְקָרִרִרִרִים," הוּא גִּמְגֵּם בְּקוֹל צַפְצְפָנִי, וְאַחֲרֵי שֶׁכּוֹכָבָה תָּקְעָה בּוֹ מַבָּט מַפְחִיד, הוּא הִשְׁתַּעֵל קְצָת וְנִסָּה שׁוּב. "תַּלְמִידִים יְקָרִים, אֲנִי שָׂמֵחַ לְהַכְרִיז עַל גְּמַר תַּחֲרוּת הַדִּיבֵּיְט הַשְּׁנָתִית שֶׁל הַמָּחוֹז. נוֹשֵׂא הַתַּחֲרוּת הוּא 'הַאִם יֵשׁ לְבַטֵּל אֶת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל?' רוֹעִי שֶׁלָּנוּ יְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת חֶבֶר הַשּׁוֹפְטִים הַמְּכֻבָּד בְּכָךְ שֶׁהַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל חָשׁוּב וְשֶׁאָסוּר לְבַטֵּל אוֹתוֹ."


הַסְּתַמְנִיקִים הִתְחִילוּ לִמְחֹא כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת, וּבֶן־גּוּרְיוֹן לֹא הִצְלִיחַ לְהַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר, אֲבָל לֹא נִרְאָה שֶׁזֶּה מַפְרִיעַ לוֹ בִּמְיֻחָד. הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל לְרוֹעִי, וּבֶטַח הָיָה מַמְשִׁיךְ לַעֲמֹד שָׁם אִם כּוֹכָבָה לֹא הָיְתָה חוֹטֶפֶת לוֹ אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן מֵהַיָּד וְצוֹרַחַת, "שֶׁקֶט שֶׁיִּהְיֶה פֹּה!!"


הָאוּלָם הִשְׁתַּתֵּק, וּבֶן־גּוּרְיוֹן, שֶׁשּׁוּב רָעַד קְצָת, הִמְשִׁיךְ, "וְגַלִּי, מִבֵּית הַסֵּפֶר קֶשֶׁת, תַּסְבִּיר לָנוּ לָמָּה הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל דַּוְקָא לֹא נָחוּץ וּכְדַאי לְבַטֵּל אוֹתוֹ."


הִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי מִתְכַּוֵּץ — לָמָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ יַחְשֹׁב שֶׁזֶּה רַעְיוֹן טוֹב לְבַטֵּל אֶת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל? לֹא מַסְפִּיק שֶׁגַּלִּי גְּרוּעָה בִּלְדַבֵּר מוּל קָהָל, עַכְשָׁו הִיא גַּם קִבְּלָה נוֹשֵׂא גָּרוּעַ. כֻּלָּם הָיוּ הֲמוּמִים לְרֶגַע, וְאָז נִשְׁמְעוּ קְצָת מְחִיאוֹת כַּפַּיִם מֵהַצַּד שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ. כַּנִּרְאֶה גַּם לַָאֲחֵרִים עָבְרוּ בָּרֹאשׁ מַחְשָׁבוֹת דּוֹמוֹת לְשֶׁלִּי.


בֶּן־גּוּרְיוֹן חִיֵּךְ אֶל גַּלִּי, אֲבָל זֶה לֹא הָיָה הַחִיּוּךְ שֶׁנָּתַן לְרוֹעִי, זֶה הָיָה יוֹתֵר חִיּוּךְ שֶׁאָמַר, "מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרֵךְ." טוֹב, בָּרוּר, אֲפִלּוּ בֶּן־גּוּרְיוֹן לֹא חָשַׁב שֶׁיֵּשׁ לְגַלִּי סִכּוּי לְנַצֵּחַ עִם נוֹשֵׂא כָּזֶה. מִצַּד שֵׁנִי, הוּא לֹא יָדַע עַל הַכַּרְטִיסִיּוֹת. הֶחְזַקְתִּי אוֹתָן חָזָק מִתַּחַת לַחֻלְצָה, וְהֵן נִדְבְּקוּ לִי לַגּוּף, שֶׁהֵזִיעַ מֵרֹב לַחַץ.


בִּזְמַן שֶׁבֶּן־גּוּרְיוֹן הִסְבִּיר אֶת חֻקֵּי הַתַּחֲרוּת בַּקּוֹל הַמְּצַפְצֵף שֶׁלּוֹ, הִסְתַּכַּלְתִּי עַל רוֹעִי וּקְצָת נִבְהַלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ. הוּא נִרְאָה עַצְבָּנִי רֶצַח. הוּא בִּכְלָל לֹא הִקְשִׁיב לְבֶן־גּוּרְיוֹן, בִּמְקוֹם זֶה הוּא הִסְתַּכֵּל יָשָׁר אֶל הַקָּהָל וְנִרְאָה שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן הִכְנַסְתִּי אֶת הַכַּרְטִיסִיּוֹת קְצָת עָמֹק יוֹתֵר לַחֻלְצָה וְשָׁקַעְתִּי בְּתוֹךְ הַכִּסֵּא עַד שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלִּי בְּקשִׁי הֵצִיץ מֵאֲחוֹרֵי תָּמָר, שֶׁיָּשְׁבָה בַּשּׁוּרָה לְפָנַי.


גַּם רוֹן קָלַט אֶת רוֹעִי. הוּא לֹא הִתְאַפֵּק וְלָחַשׁ לִי, "מָה יֵשׁ לוֹ?" רָצִיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁבִּזְכוּתִי גַּלִּי עוֹמֶדֶת לְנַצֵּחַ, אֲבָל הַמּוֹרָה לְחֶשְׁבּוֹן בְּדִיּוּק אָמְרָה לָנוּ "שְׁשְׁשְׁשְׁ" כּוֹעֵס וְסִמְּנָה לָנוּ שֶׁהִיא מִסְתַּכֶּלֶת עָלֵינוּ כָּל הַזְּמַן.


בֶּן־גּוּרְיוֹן הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר וּלְדַבֵּר. חֵלֶק מֵהַיְּלָדִים כְּבָר הִתְחִילוּ לְהֵרָדֵם מֵרֹב שִׁעֲמוּם, וְאָז כּוֹכָבָה חָטְפָה לוֹ שׁוּב אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן וְהוֹדִיעָה, "מַתְחִילִים!"


הַמְּנַהֵל שֶׁל הַסְּתַמְנִיקִים הִתְכַּוֵּן לְהִתְוַכֵּחַ, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁכּוֹכָבָה זָרְקָה לוֹ עוֹד מַבָּט מַפְחִיד, הוּא הִשְׁתַּתֵּק וְיָרַד מֵהַבָּמָה בִּמְהִירוּת.


עַכְשָׁו כֻּלָּם כְּבָר הָיוּ עֵרִים וְחִכּוּ בְּמֶתַח. רוֹעִי הָיָה רִאשׁוֹן. הוּא נֶעֱמַד בְּאֶמְצַע הַבָּמָה, מֵאֲחוֹרֵי הַפּוֹדְיוּם, שָׂם אֶת הַיָּדַיִם עַל הַמִּיקְרוֹפוֹן, וְאָז בַּכִּיסִים, וְאָז הוֹצִיא אוֹתָן מֵהַכִּיסִים וְאָז שׁוּב הִכְנִיס. נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא לֹא מַמָּשׁ יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ, עַכְשָׁו שֶׁאֵין לוֹ כַּרְטִיסִיּוֹת לְהַחְזִיק. סוֹף־סוֹף יָכֹלְתִּי לְהִתְרַוֵּחַ בַּכִּסֵּא. כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת רוֹעִי מוּבָךְ עַל הַבָּמָה הָיִיתִי מוּכָן גַּם לְשַׁלֵּם.


"אֶה... הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל הוּא... אֶה..." אָמַר רוֹעִי וְאָז הִשְׁתַּתֵּק. מִישֶׁהוּ בַּקָּהָל הִשְׁתַּעֵל. "הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל הוּא..." הוּא שׁוּב נִתְקַע.


אוּלַי הוּא פָּשׁוּט יְוַתֵּר וְיֵרֵד מֵהַבָּמָה? זֶה יֵחָשֵׁב נִצָּחוֹן טֶכְנִי?


רוֹעִי בָּלַע רֹק וְהִתְחִיל שׁוּב, "הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל הוּא זְמַן חָשׁוּב וְיָקָר הֵן לְצֶוֶת בֵּית הַסֵּפֶר וְהֵן לַתַּלְמִידִים..."


אוֹי לֹא!


"...מִקְצוֹעַ הַהוֹרָאָה יָדוּעַ כְּאַחַד הַמִּקְצוֹעוֹת הַשּׁוֹחֲקִים בְּיוֹתֵר. מוֹרִים וּמְחַנְּכִים מַשְׁקִיעִים רַבּוֹת בְּתַלְמִידֵיהֶם, בִּשְׁעוֹת הַלִּמּוּדִים וְגַם מֵעֵבֶר לָהֶן..."


הוּא זָכַר אֶת הַכַּרְטִיסִיּוֹת בְּעַל פֶּה! אֵיזֶה אָסוֹן! וְכָכָה זֶה נִמְשַׁךְ עוֹד וָעוֹד. רוֹעִי הִקְרִיא אֶת כָּל הַטִּעוּנִים שֶׁלּוֹ מֵהָרֹאשׁ, וְהָיִיתִי מוּכָן לְהִתְעָרֵב שֶׁהוּא אָמַר מִלָּה בְּמִלָּה מָה שֶׁהָיָה כָּתוּב בַּכַּרְטִיסִיּוֹת. כְּשֶׁהוּא סִיֵּם, כָּל הַסְּתַמְנִיקִים נֶעֶמְדוּ וּמָחֲאוּ לוֹ כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת, וְגַם כַּמָּה תַּלְמִידִים מִבֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה. זֶה הָיָה נוֹרָא, וְכָל כָּךְ לֹא הוֹגֵן. אֲבָל לֹא הָיָה עוֹד שׁוּם דָּבָר שֶׁיָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת.


וְאָז רוֹעִי חָזַר לַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ וְגַלִּי נֶעֶמְדָה. הִיא הִתְקַדְּמָה לַפּוֹדְיוּם לְאַט־לְאַט וְנִרְאֲתָה כְּאִלּוּ הִיא עוֹמֶדֶת לִפֹּל בַּדֶּרֶךְ. אֵיכְשֶׁהוּ הִיא הִצְלִיחָה לְהַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם, וְנֶעֶמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הַמִּיקְרוֹפוֹן אֲדֻמָּה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ עַגְבָנִיָּה בַּשֶּׁמֶשׁ. לֹא יָכֹלְתִּי לְהִסְתַּכֵּל. עָצַמְתִּי עֵינַיִם וְהִקְשַׁבְתִּי (כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹם אָזְנַיִם). עָבְרוּ כַּמָּה שְׁנִיּוֹת, אֲבָל לֹא שָׁמַעְתִּי כְּלוּם. פָּקַחְתִּי בִּזְהִירוּת עַיִן אַחַת וְרָאִיתִי אֶת גַּלִּי מְאֻבֶּנֶת. הִיא נִרְאֲתָה כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הִקְפִּיא אוֹתָהּ וְהִיא לֹא מְסֻגֶּלֶת לָזוּז. אוֹי לֹא, זֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ מִמָּה שֶׁדִּמְיַנְתִּי. מָה אִם דַּוְקָא רוֹעִי יְנַצֵּחַ בְּנִצָּחוֹן טֶכְנִי?


אֲבָל אָז רָאִיתִי שֶׁגַּלִּי מִסְתַּכֶּלֶת עַל מַשֶּׁהוּ קָרוֹב לַבָּמָה. לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי, אֲבָל הָיִיתִי דֵּי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה גַּיְא. גַּלִּי הִסְתַּכְּלָה וְהִסְתַּכְּלָה, וְאָז חִיְּכָה וְאָמְרָה, "כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה חָשַׁבְתִּי בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁאַתֶּם בֶּטַח חֲשַׁבְתֶּם: אוֹי לֹא."


כַּמָּה קוֹלוֹת צְחוֹק נִשְׁמְעוּ בָּאוּלָם, וְגַם גַּלִּי חִיְּכָה.


"...אֲבָל אָז הִתְחַלְתִּי לַחְקֹר אֶת הָעִנְיָן לָעֹמֶק וְגִלִּיתִי כַּמָּה עֻבְדּוֹת מַדְהִימוֹת. לְמָשָׁל, בְּדַקְתֶּם פַּעַם מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם עוֹשִׂים בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל? זֶה אוּלַי לֹא נִשְׁמָע חָשׁוּב, אֲבָל מִתְבָּרֵר שֶׁהַרְבֵּה הוֹרִים צְרִיכִים לְוַתֵּר עַל יְמֵי עֲבוֹדָה בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל וְזֶה פּוֹגֵעַ לֹא רַק בַּמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּהַכְנָסָה שֶׁל כָּל הַמְּדִינָה!"


הָאֱמֶת הִיא שֶׁאַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה כָּכָה.


"...הוֹרִים שֶׁאֵין לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לְהִשָּׁאֵר עִם הַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם בַּבַּיִת, מַשְׁאִירִים אוֹתָם הַרְבֵּה פְּעָמִים לְבַד, וְאָז הֵם חֲשׂוּפִים לְסַכָּנוֹת." גַּלִּי הִמְשִׁיכָה. הִיא דִּבְּרָה עַל תְּאוּנוֹת שֶׁקּוֹרוֹת בַּחֹפֶשׁ, עַל הִתְמַכְּרוּת לַמָּסַכִּים וְעַל זֶה שֶׁהַחֹפֶשׁ פּוֹגֵעַ בַּלְּמִידָה. אֲנִי הוֹלֵךְ לְהַגִּיד עַכְשָׁו מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי שֶׁאַגִּיד, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֲפִלּוּ אֲנִי קְצָת הִשְׁתַּכְנַעְתִּי שֶׁצָּרִיךְ לְבַטֵּל אוֹ לְפָחוֹת לְקַצֵּר קְצָת אֶת הַחֹפֶשׁ. גַּלִּי הָיְתָה מַדְהִימָה.


כְּשֶׁהִיא סִיְּמָה כָּל בֵּית סֵפֶר קֶשֶׁת עָמַד וּמָחָא לָהּ כַּפַּיִם. גַּם אֲנִי עָמַדְתִּי, אֲבָל יָד אַחַת שֶׁלִּי הֶחְזִיקָה אֶת הַכַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁל רוֹעִי, אָז בִּמְקוֹם לִמְחֹא כַּפַּיִם שָׁרַקְתִּי.


אַחֲרֵי שֶׁגַּלִּי חָזְרָה לַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ, הַשּׁוֹפְטִים הִתְלַחְשְׁשׁוּ קְצָת, וּכְשֶׁסִּיְּמוּ סִמְּנוּ לְכוֹכָבָה וְלַמְּנַהֵל שֶׁל הַסְּתַמְנִיקִים. כֻּלָּנוּ חִכִּינוּ בְּמֶתַח, וְאָז נְצִיגַת הַשּׁוֹפְטִים עָלְתָה לַבָּמָה וְאָמְרָה, "אֲנִי רוֹצָה לְשַׁבֵּחַ אֶת שְׁנֵי הַנּוֹאֲמִים הַמְּצֻיָּנִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ כָּאן הַיּוֹם. שְׁנֵיכֶם הֲיִיתֶם מְעֻלִּים, הִצַּגְתֶּם אֶת עֶמְדַּתְכֶם בְּצוּרָה רְהוּטָה וּמְרַתֶּקֶת וְהִצְלַחְתֶּם לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָנוּ. הַבְּחִירָה הָיְתָה קָשָׁה, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת רַק מְנַצֵּחַ אֶחָד. וּבְכֵן, אֲנִי שְׂמֵחָה לְהַכְרִיז עַל הַמְּנַצַּחַת: גַּלִּי מִבֵּית הַסֵּפֶר קֶשֶׁת!"


"יֵשׁשׁשׁ!" צָרַחְתִּי וְשָׁמַעְתִּי גַּם אֶת רוֹן צוֹעֵק לְיָדִי. כָּל הָאוּלָם מָחָא כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת וְאָז מִישֶׁהוּ הִתְחִיל לִצְעֹק, "גַּ־לִּי, גַּ־לִּי..." וְתוֹךְ רֶגַע כָּל הַקֶּשֶׁתִים הִצְטָרְפוּ אֵלָיו. אֵיזוֹ הֲקָלָה! שָׂמַחְתִּי כִּמְעַט כְּמוֹ אַחֲרֵי שֶׁנִּצַּחְנוּ אֶת הַסְּתַמְנִיקִים בְּטוּרְנִיר הַכַּדּוּרֶגֶל. הַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם, הַסְּתַמְנִיקִים שׁוּב הִפְסִידוּ וְ־


"יָדַעְתִּי! הָיִיתִי צָרִיךְ לְנַחֵשׁ יָשָׁר שֶׁאֵלֶּה הַנַּעֲלַיִם שֶׁלְּךָ!" מִישֶׁהוּ צָעַק פִּתְאוֹם לְיָדִי. סוֹבַבְתִּי אֶת הָרֹאשׁ וְרָאִיתִי אֶת רוֹעִי, כֻּלּוֹ אָדֹם וְכוֹעֵס.


כָּל הָאֲוִיר יָצָא לִי מֵהָרֵאוֹת. הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ הַפַּחַד מִשְׁתַּלֵּט עָלַי, אֲבָל לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי מְבֹהָל הִתְאַמַּצְתִּי לְהֵרָאוֹת תָּמִים וְשָׁאַלְתִּי, "מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי?"


"שֶׁתַּחְזִיר לִי אֶת הַכַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁלִּי, גַּנָּב אֶחָד! עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתָּה לָקַחְתָּ אוֹתָן, רָאִיתִי אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלְּךָ מִתַּחַת לַדֶּלֶת בַּשֵּׁרוּתִים!"


"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר," אָמַרְתִּי וְהֶחְזַקְתִּי אֶת הַכַּרְטִיסִיּוֹת חָזָק מִתַּחַת לַחֻלְצָה.


עֲדַיִן הָיָה הֲמוֹן רַעַשׁ בָּאוּלָם, אֲבָל לְאַט־לְאַט יְלָדִים הִפְסִיקוּ לִצְעֹק "גַּלִּי" וְעָבְרוּ לְהַקְשִׁיב לְמָה שֶׁקּוֹרֶה בֵּינִי לְבֵין רוֹעִי.


כּוֹכָבָה קָלְטָה שֶׁיֵּשׁ מְהוּמָה וְצָעֲקָה לְרוֹעִי מֵהַשּׁוּרוֹת לְמַטָּה, "רֵד הֵנָּה מִיָּד!" אֲבָל רוֹעִי הִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְחָטַף לִי אֶת הַתִּיק. "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵן פֹּה אֵיפְשֶׁהוּ," הוּא מִלְמֵל כְּמוֹ מְשֻׁגָּע, פָּתַח אֶת הַתִּיק שֶׁלִּי וְהִתְחִיל לְחַטֵּט בּוֹ בְּלִי בּוּשָׁה.


"תַּפְסִיק כְּבָר," הִתְעַצְבַּנְתִּי עָלָיו, וְשָׁמַעְתִּי אֶת כּוֹכָבָה צוֹעֶקֶת עַל הַמְּנַהֵל שֶׁל הַסְּתַמְנִיקִים, "תִּשְׁתַּלֵּט עַל הַמִּתְמוֹדֵד שֶׁלְּךָ!"


בֶּן־גּוּרְיוֹן רָץ בַּצְּעָדִים הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת, תָּפַס אֶת הַתִּיק שֶׁלִּי וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ מֵהַיָּדַיִם שֶׁל רוֹעִי. "אֲנִי מְאוֹד מִתְנַצֵּל בְּשֵׁם הַתַּלְמִיד שֶׁלִּי," הוּא אָמַר וְהוֹשִׁיט לִי אֶת הַתִּיק, שֶׁהָיָה חֲצִי פָּתוּחַ.


"זֶה בְּסֵדֶר," מִלְמַלְתִּי, וְהִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁהַתִּיק לֹא יִתְהַפֵּךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ וְכָל הַבָּלָגָן שֶׁלִּי יִתְפַּזֵּר עַל הָרִצְפָּה מוּל כָּל בֵּית הַסֵּפֶר. הוֹשַׁטְתִּי יָדַיִם כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֵלַי אֶת הַתִּיק בְּשָׁלוֹם, אֲבָל הַמּוֹחַ שֶׁלִּי לֹא הִצְלִיחַ בְּאוֹתוֹ רֶגַע לִזְכֹּר שֶׁיָּד אַחַת שֶׁלִּי כְּבָר מַחְזִיקָה מַשֶּׁהוּ אַחֵר שֶׁאָסוּר שֶׁיִּתְפַּזֵּר.


תּוֹךְ שְׁנִיָּה כָּל הַכַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁל רוֹעִי הָיוּ מְפֻזָּרוֹת עַל הָרִצְפָּה. שָׁמַעְתִּי אֶת רוֹן לְיָדִי עוֹצֵר אֶת הַנְּשִׁימָה, וְהָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁכָּל הָאוּלָם עוֹשֶׂה אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר. הַמְּנַהֵל שֶׁל הַסְּתַמְנִיקִים הִסְתַּכֵּל עָלַי בְּעֵינַיִם פְּעוּרוֹת, וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ מְטַפֶּסֶת לִי צְמַרְמֹרֶת בָּעֹרֶף.


"יָדַעְתִּי, הַמְּנַהֵל! דָּנִיאֵל גָּנַב אֶת הַכַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁלִּי!" צָעַק רוֹעִי. "הַקֶּשֶׁתִים רִמּוּ!"


"מָה הוּא אָמַר?"


"הַקֶּשֶׁתִים רִמּוּ?"


"דָּנִיאֵל גָּנַב מֵרוֹעִי?"


כָּל הָאוּלָם הִתְמַלֵּא פִּתְאוֹם בִּלְחִישׁוֹת. וְאָז בְּבַת אַחַת הַלְּחִישׁוֹת הָפְכוּ לִצְעָקוֹת. הַסְּתַמְנִיקִים צָעֲקוּ שֶׁאֲנַחְנוּ הַקֶּשֶׁתִים רַמָּאִים, וְהַקֶּשֶׁתִים הֶחְזִירוּ לָהֶם בִּצְעָקוֹת שֶׁהֵם שַׁקְרָנִים. בֵּינְתַיִם כּוֹכָבָה הִסְפִּיקָה לְהַגִּיעַ עַד לְשׁוּרַת הַכִּסְּאוֹת שֶׁלִּי, וְלָקַח לָהּ בְּעֵרֶךְ שְׁנִיָּה לְהָבִין מָה קָרָה. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאִם לֹא הָיָה חֹק שֶׁאוֹמֵר שֶׁאָסוּר לְהַרְבִּיץ לְתַלְמִידִים, הִיא כְּבָר הָיְתָה מוֹשֶׁכֶת אוֹתִי בָּאֹזֶן כָּל הַדֶּרֶךְ לְמַטָּה. בִּמְקוֹם זֶה הִיא צָעֲקָה, "דָּנִיאֵל, אַחֲרַי!" וַאֲנִי הָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ וְנִסִּיתִי לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל אַף אֶחָד. אֲבָל גַּם בְּלִי לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ, קָלַטְתִּי בְּזָוִית הָעַיִן אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁל רוֹעִי.


"זֹאת שַׁעֲרוּרִיָּה!" הִתְעַצְבֵּן בֶּן־גּוּרְיוֹן, וְהַקָּרַחַת שֶׁלּוֹ נִהְיְתָה אֲדֻמָּה. הוּא כִּמְעַט רָץ אַחֲרֵי כּוֹכָבָה, "אֲנִי דּוֹרֵשׁ נִקּוּד מֵחָדָשׁ!"


כּוֹכָבָה לֹא עָנְתָה לוֹ. הִגַּעְנוּ עַד לְשֻׁלְחַן הַשּׁוֹפְטִים, וְכוֹכָבָה סִמְּנָה לִי לַעֲמֹד בַּצַּד, בִּזְמַן שֶׁהִיא וּבֶן־גּוּרְיוֹן הִתְלַחְשְׁשׁוּ עִם הַשּׁוֹפְטִים. כּוֹכָבָה נִרְאֲתָה כְּאִלּוּ הִיא עוֹמֶדֶת לְהִתְפּוֹצֵץ, וּבֶן־גּוּרְיוֹן נוֹפֵף בַּיָּדַיִם שֶׁלּוֹ לְכָל הַכִּוּוּנִים, עַד שֶׁכּוֹכָבָה הִסְתַּכְּלָה עָלָיו בְּמַבָּט מַפְחִיד וְהוּא הִפְסִיק. כַּמָּה שְׁנִיּוֹת אַחַר כָּךְ נְצִיגַת הַשּׁוֹפְטִים נֶעֶמְדָה וְעָלְתָה עַל הַבָּמָה.


כּוֹכָבָה חָזְרָה לַעֲמֹד לְיָדִי, כְּאִלּוּ הִיא מְוַדֵּאת שֶׁלֹּא אֶבְרַח, וּשְׁנֵינוּ הִקְשַׁבְנוּ לַשּׁוֹפֶטֶת שֶׁאָמְרָה אֶל תּוֹךְ הַמִּיקְרוֹפוֹן, "הוּבָא לִידִיעָתֵנוּ שֶׁאַחַד הַתַּלְמִידִים מִבֵּית הַסֵּפֶר קֶשֶׁת גָּנַב אֶת הַכַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁל נְצִיג בֵּית הַסֵּפֶר סְתָו, כְּדֵי לְנַצֵּחַ בַּתַּחֲרוּת בְּמִרְמָה. מֵעוֹלָם לֹא נִתְקַלְנוּ בְּמִקְרֶה כָּזֶה, וְזוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה לְבֵית הַסֵּפֶר. לָכֵן, לַמְרוֹת שֶׁהַנְּאוּם שֶׁל נְצִיגַת בֵּית הַסֵּפֶר קֶשֶׁת הָיָה מְצֻיָּן וְרָאוּי לְנַצֵּחַ, אֲנִי מַכְרִיזָה בָּזֹאת שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר קֶשֶׁת הִפְסִיד בְּהֶפְסֵד טֶכְנִי לְבֵית הַסֵּפֶר סְתָו. מַזָּל טוֹב לַמְּנַצְּחִים הַחֲדָשִׁים."


לְרֶגַע הָאוּלָם הָיָה שָׁקֵט. לְכֻלָּם לָקַח כַּמָּה שְׁנִיּוֹת לְהָבִין מָה בְּדִיּוּק קָרָה פֹּה, וְאָז הַסְּתַמְנִיקִים הִתְחִילוּ לִקְפֹּץ וְלִצְעֹק מִשִּׂמְחָה. הַצַּד שֶׁל הָאוּלָם שֶׁבּוֹ יָשְׁבוּ הַקֶּשֶׁתִים נִרְאָה כְּאִלּוּ הִכְרִיזוּ עַל יוֹם אֵבֶל. אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְהָקִיא. בִּגְלָלִי הִפְסַדְנוּ, אַחֲרֵי שֶׁהַנִּצָּחוֹן כְּבָר הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ. רָצִיתִי לְהֵעָלֵם וְלֹא לִרְאוֹת אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי שׁוּב לְעוֹלָם. אֲבָל לֹא הָיָה לִי לְאָן לָלֶכֶת. עָמַדְתִּי צָמוּד לַקִּיר וְקִוִּיתִי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִסְתַּכֵּל עָלַי, אֲבָל בָּרוּר שֶׁזֶּה לֹא מָה שֶׁקָּרָה. כָּל הַתַּלְמִידִים בְּבֵית הַסֵּפֶר הִסְתַּכְּלוּ עָלַי כּוֹעֲסִים.


עָשִׂיתִי טָעוּת וְהֵצַצְתִּי לַכִּוּוּן שֶׁל גַּלִּי. הִיא נִרְאֲתָה הֲמוּמָה לְגַמְרֵי, וְהָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ הִבְרִיקוּ מִדְּמָעוֹת. זֶה כַּמּוּבָן גָּרַם לִי לְהַרְגִּישׁ עוֹד יוֹתֵר רַע.


וְאָז רָאִיתִי אֶת גַּיְא. הוּא הִתְקַדֵּם לַכִּוּוּן שֶׁלִּי וְנִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא הוֹלֵךְ לְהַרְבִּיץ לִי. לְמַזָּלִי בְּדִיּוּק אָז כּוֹכָבָה אָמְרָה שׁוּב "אַחֲרַי," וְהִתְחִילָה לָלֶכֶת אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים. גַּיְא קָלַט שֶׁאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וְנֶעֱצַר בַּמָּקוֹם, אֲבָל הַמַּבָּט בָּעֵינַיִם שֶׁלּוֹ הָיָה גָּרוּעַ לֹא פָּחוֹת מִבּוֹקְס בָּאַף.


כּוֹכָבָה נִכְנְסָה לַחֲדַר הַהַלְבָּשָׁה וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ.


"שֵׁב," הִיא אָמְרָה וְלֹא חִכְּתָה שֶׁאֲנִי אֵשֵׁב לִפְנֵי שֶׁהִתְחִילָה לִצְעֹק, "בַּחַיִּים שֶׁלִּי לֹא הִתְבַּיַּשְׁתִּי כְּמוֹ שֶׁהִתְבַּיַּשְׁתִּי הַיּוֹם! לֹא רַק שֶׁעָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה אָסוּר וּפָגַעְתָּ בַּנָּצִיג שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר סְתָו, גַּם פָּגַעְתָּ בַּיָּשְׁרָה וּבַשֵּׁם שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר קֶשֶׁת, וְגָרוּעַ מִכֹּל, פָּגַעְתָּ בַּחֲבֵרָה לַכִּתָּה!"


לֹא הָיָה לִי מָה לְהַגִּיד לַהֲגָנָתִי. אָז רַק שָׁתַקְתִּי.


"אֲנִי מוֹדִיעָה לְךָ בָּזֹאת," הִמְשִׁיכָה כּוֹכָבָה, "שֶׁכְּעֹנֶשׁ עַל הַיּוֹם תֻּשְׁעֶה מִבֵּית הַסֵּפֶר לְיוֹמַיִם!"


הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָבַר לִי בָּרֹאשׁ הָיָה — יוֹמַיִם שֶׁל חֹפֶשׁ? זֶה לֹא כָּל כָּךְ נוֹרָא. אֲבָל אָז דִּמְיַנְתִּי אֶת הַפַּרְצוּפִים שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלִּי, וְהַבְּחִילָה שֶׁלִּי חָזְרָה.


"הַהַשְׁעָיָה תִּתְקַיֵּם בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא, בַּיָּמִים רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי."


"מָה?" קָפַצְתִּי.


"מָה שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ," אָמְרָה כּוֹכָבָה בְּלִי לְמַצְמֵץ.


"אֲבָל אֵלֶּה הַיָּמִים שֶׁל הַטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי. אֲנִי חַיָּב לָצֵאת לַטִּיּוּל, הַמְּנַהֶלֶת! אֲנִי מְחַכֶּה לוֹ מִכִּתָּה א'! זֶה הַטִּיּוּל שֶׁל לִפְנֵי הַחֲטִיבָה!"


"מִצְטַעֶרֶת מְאוֹד, הָיִיתָ צָרִיךְ לַחְשֹׁב עַל זֶה לִפְנֵי שֶׁגָּנַבְתָּ אֶת הַכַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁל רוֹעִי!" הִיא צָעֲקָה וְלֹא נִרְאֲתָה מִצְטַעֶרֶת בִּכְלָל.


"רַק רָצִיתִי לַעֲזֹר לְגַלִּי לְנַצֵּחַ," אָמַרְתִּי כִּמְעַט בִּדְמָעוֹת.


"נִצָּחוֹן כָּזֶה לֹא שָׁוֶה כְּלוּם," אָמְרָה כּוֹכָבָה בְּשֶׁקֶט, וְזֶה הָיָה אֲפִלּוּ יוֹתֵר גָּרוּעַ מֵהַצְּעָקוֹת.