א. מיהו המורה הטוב?
באחד הסקרים מתוך רבים שנעשו בין תלמידים בבתי ספר יסודיים ובבתי ספר על־יסודיים[31] נתבקשו התלמידים לציין באופן חופשי, בכתב, שלושה דברים שמורים עושים ואשר נותנים להם הרגשה טובה, וכן שלושה דברים שמורים עושים ואשר מרגיזים אותם. 356 תלמידים מכיתות ו' ו־402 תלמידי כיתות ז–יב מילאו שאלונים. על השאלונים האלה נעשה ניתוח תוכן, ובעזרתו ביקשו החוקרים ללמוד על התכנים המרכזיים ביחסי הגומלין שבין המורה לתלמידיו. ההיגדים שרשמו התלמידים מוינו לקטגוריות ראשיות ומשניות, ואלו הן: ההיבטים החיוביים (הנותנים לתלמידים הרגשה טובה) הם כבוד לתלמיד והתחשבות בו, עידוד ותמיכה ("המורה מלמדת את החומר בדרך מעניינת, שאני מבין"); הומור וצחוק ("המורים צוחקים איתנו, כמו עם אנשים שווים, ולא מתנשאים מעלינו"). לעומת זאת ההיבטים השליליים המרגיזים את התלמידים נמצאו כעלבונות וזלזול ("מורים צועקים על תלמיד לפני כל הכיתה, זה מבייש מאוד").


תלמידים טענו ש"מורים אמורים לכַבד את התלמיד ולהתחשב בו ולא לזַלזל בתשובה של תלמיד, גם אם היא לא נכונה". תלמידים התפעלו ממורים ש"מתייחסים אליהם ונותנים להם לדבר", וגם התייחסו להיבט של עידוד ותמיכה כאשר המורה נותן חיזוקים מילוליים. מניתוח התוכן של דיווחי התלמידים עלו ארבעה היבטים מרכזיים בהתנהגות המורים שיש להם זיקה לתחושות התלמידים: 1) קשר, אנושיות ואינטימיות; 2) הבעת אמון ויחס של כבוד; 3) האווירה בשעת השיעורים; 4) משמעת והטלת עונשים. אף שהנתונים ממחקר זה ישנים, תוצאות אלו חוזרות על עצמן גם במחקרים חדשים.[32] עם זאת ניתן לומר, כי גם אם התלמידים מבינים היטב מה מתרחש בכיתה לא תמיד עושים המורים שימוש של ממש במידע שאפשר להפיק מן התלמידים באשר למתרחש בכיתה. רק חלק מהמורים נעזרים בתלמידים ככלי להתבוננות, להסקת מסקנות ולשיפור ההוראה. זה נובע מהאמונה שהחינוך הוא תהליך חד־סטרי, שתוכנית הלימודים שצריכה להילמד היא הסוגיה המרכזית בדיונים החינוכיים, ובנושאים אלה ראוי שהתלמידים יהיו בצד המקשיב והפסיבי. בהתבסס על ממצאים אלו, ראוי ביותר שהמורים יהיו קשובים לתגובותיהם של התלמידים, ובמיוחד להשתקפות מעשיהם שלהם בעיני התלמידים. ננסה כעת לאפיין את דמות המורה הטוב מתוך הנחה, שמורה כזה הוא המשפיע על תלמידיו ומצליח לקדם אותם.


"דמות המורה חיונית היום יותר מתמיד. עליה ועל רֹאשה עומד הקֶשר בין היחיד לבין התרבות", אומר פרופ' אריאל הירשפלד (מוסף הארץ, דצמבר 2007). "לבדָם לבַדם עומדים המורים מול התלמידים; לבד עליהם להאמין בעֶרכו של מה שהם מלַמדים ולמצוא דרך אל סמל אנושי משכנע". גם פרופ' ישעיהו תדמור סבור, ש"השינוי העיקרי צריך לחול בתפיסת המורים את תפקידם" (ידיעות אחרונות, 16.12.2007). מתוך סוג של בדידות קיומית בסוף העשור השני של המאה ה־21 אנו ניגשים לבדוק, מה מאפיין את המדינות שנמצאות כבר שנים בראש טבלאות הישגי החינוך בעולם? על פי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, OECD (Organization for Economic Cooperation & Development), אלה תִמרוץ ותחרותיות, והחשוב מכול – מורים טובים. המורים בכל המדינות בעלות מערכת חינוך מצטיינת מגיעים מהשליש העליון של בוגרי האוניברסיטאות שלהן.[33]


במדינת טנסי נערך ניסוי בשנים 1990–1996. שני חוקרים, סנדרס וריוורס, בדקו את הקשר בין איכות המורה להישגי תלמידיו.[34] מה שמפתיע במחקר הזה הוא שלאחר סריקה של כל הנתונים על כל הילדים שלמדו בכיתות ג'–ה' בטנסי בשנים ההן נמצא, שבשל הבדלי איכות בין מורים נוצר פער של יותר מ־50% בין תלמידים בני 11 שהיו בעלי הישגים בינוניים דומים בגיל 8. כלומר מתברר שהמורה משפיע על הישגי תלמידיו לפחות ארבע שנים אחרי שהתלמידים סיימו ללמוד אצלו. יתרה מכך, מורים מהחמישון העליון מאַפשרים לתלמידים בכל הרמות שיפורים ניכרים בהישגים. אריק הנושק (Hanushek) מצא, שמורה שנמצא סטיית תקן אחת מעל לממוצע מכניס למדינה $400,000 מעל לממוצע, ולכן המורה הוא האדם החשוב ביותר לא רק בהקשר האנושי אלא גם בזה הכלכלי.[35]


מיהו אם כן המורה הטוב? מיהו המורה המאפשר צמיחה שבעקבותיה יגיע התלמיד להישגים טובים יותר, ואולי גם יעלה ממוצע ציוני הפיז"ה, המיצ"ב והבנת הנקרא? אינני ממציאה שום דבר חדש. חוקרים ומחנכים כתבו ואמרו זאת לאורך שנים: גינות וקובובי[36] (1978), סמילנסקי (1991), יריב (1996), פרידמן (1999), ברט ושויצקי (2000), עומר (2002), ארליך רון וכהן ג'וור (2003), חטיבה (2003), פוקס ובלנק (2004), קניאל (2006) ועוד רבים.[37] משך עשר שנים (מתוך 35 שנותיי כמורה, מרכזת מקצוע ומרצה במכללה ובאוניברסיטה) ראיינתי כ־100 תלמידים ומורים בכיתות א'–י"ב במסגרת מחקר איכותני, וניסיתי למצוא תשובה לשאלה הגדולה הזו.[38]


כדי שתוכלו אתם לענות על שאלה זו חִזרו בציר הזמן לימי לימודיכם בבית הספר, וחִשבו כמה מורים אתם זוכרים בין כיתה א' ל־י"ב? אני מניחה שהתשובה לא תעלה על מספר האצבעות ביד אחת. כעת התמקדו בדמות אחת. מה היה בו או בה שגרם לנו לזכור אותו מייד כעת ללא מאמץ? נסו לנסח לעצמכם במילים ספורות מה תפס אותך או מה אפיין אותו/אותה?


להבדיל, בחרו מורה שלא אהבתם. דמותו מייד עולה לנגד עיננו, בעיקר כי הוא כנראה התעלם מהיכולות שלנו, אולי צעק, התנשא, שיעמם, לא התכונן לשיעור או חס וחלילה העליב והשפיל. המודל שלכם הוא גם שלי, וכאשר אנו דנים במורה המיטיב או ההפוך לו, המודל כולל שני מִשתַנים: מִקצועיות ואנושִיות. אני בוחרת לשַרטט את דמותו של המורה המעולה בתוך מסגרת של עשרת דיברות עשֵׂה המאפשרים דיאלוג פורה עם התלמיד.[39] עשרה דיברות הם מטבע לשון תנ"כי הרומז לנו על כללי יסוד בין אדם וחברו או בין אדם למקום המאפשרים חיים מוסריים וערכיים בצוותא. לאחר מיון הקטגוריות מתשובות התלמידים בעקבות שאלונים, ראיונות ותצפיות הגענו לקטגוריות, ומהן נגזרו עשרה דיברות אלו. בתוך כל דיבר יובאו דוגמאות פרקטיות לשימוש מורים ומחנכים בשאלה, כיצד ניתן למקסם יעילות בהפעלת דיבר זה או אחר.


[31] יצחק פרידמן ונ' קורנגולד, יחסי גומלין בין מורים ותלמידים: נקודת המבט של התלמיד (ירושלים: מכון סאלד, 1993). ראו גם: David Fontana, Psychology for Teachers (MacmillanEducation UK, 1995); Judyth Sachs, "Teacher Professionalism: Why Are We Still Talking About It?", Teachers and Teaching Theory and Practice 22, 4 (2016), pp.413–425; Ida Szűcs Zagyváné, "What Makes a Good Teacher?", Universal Journal of Educational Research 5, 1 (2017), pp. 141–147;https://owlcation.com/academia/Characteristics-Of-A-Good-Teacher;
[32] ראו גם את דבריהם של אמיתי מור, יאיר גרבוז וקובי גוטרמן, עדויות מתוך "המורה שכבשה אותי", הד החינוך, גיליון 6 (יוני 2009), עמ' 104–106, 120, 129.
[33] מירב ארלוזורוב, הארץ: דה מרקר, 17.12.2007.
[34] William L. Sanders & June C. Rivers, Cumulative and Residual Effects of Teachers on Future Student Academic Achievement (Knoxville: University of Tennessee Value-Added Research and Assessment Center, 1996)
[35] Erik A. Hanushek & Ludger Woessmann, The Knowledge Capital of Nations: Educationand the Economics of Growth (Cambridge: MIT Press, 2015). See also Hanushek, Peterson & Woessmann, Endangering Prosperity: A Global View of the American School (Washington: Brooking Press, 2013)
[36] דבורה קובובי, בין מורה לתלמיד, המורה הטוב בעיני תלמידו (תל אביב: ספרית פועלים, 1978).
[37] נירית רייכל ושרה ארנון, "שלושה דיוקנאות של מורים במראת הסטודנט להוראה – המורה האידיאלי, מורה המורים ודמות הסטודנט עצמו כמורה". אתר מופ"ת, http://portal.macam.ac.il/DbImage.aspx?image=file&id=691
[38] Atara Isaacson, "Defining the Ideal Teacher: Productive Dialogue in Schools in Israel",Educational Practice and Theory 32 (2010), pp. 57–85.
[39] עשרת הדיברות ממוספרים, אך אין חשיבות למספור זה, כי בדומה לעשרת הדיברות מן התורה כולם מחייבים במידה שווה, והסדר איננו חשוב.