"היא לא באמת מבינה מה קורה ביניהם. אבל הוא מבין, והוא יודע מה הוא עושה, הוא מבוגר. הוא מוביל את הקשר הזה שאף אחד לא יכול להבין. אם אימא שלה הייתה יודעת היא הייתה כועסת עליה מאוד. היא יודעת שהיא כבר לא שייכת לעולם שממנו באה. שאין אדם בעולם שיצדיק את מה שהיא עושה. היא לבד. מסתובבת עם זהות כפולה. סוד גדול רובץ לה על הלב, מטלטל, מכווץ, מאיים להתפוצץ..."
אי שם, בסוף שנות ה־90, עולה לכותרות פרשה מטלטלת: נהג אמבולנס, בן שלושים וחמש, נעצר בחשד לאונס מתנדבת בת 16. "החשוד הכין את הקרקע היטב," טען החוקר המשטרתי. כשיומנה נחשף, הפרשה מכה בהלם את הסובבים, ועולמה מתנפץ לרסיסים. היא מוצאת את עצמה במרכז השיח החברתי, הקר והאטום, של טרום עידן ה- ME TOO, נאבקת לבדה מול הסביבה, ומול מערכת המשפט המורכבת והקשוחה.
בכתיבה מהפנטת, חשופה וכנה, מעניקה קרן הללי הצצה נדירה, כואבת וחודרת, לעולמה של אותה נערה בת שש עשרה, הנערה שהייתה. הספר הזה אולי לא תמיד קל לקריאה, אך הוא אחד הספרים החשובים ביותר שאתם עומדים לקרוא. הוא מעניק צוהר לעולמם של הנפגעים והנפגעות, ומבקש מאיתנו לא להסב את המבט, כי רק משם יבואו התיקון והריפוי.
קרן הללי, נשואה לדן, אימא לארבעה, גרה ברמת הגולן, עורכת דין. בכוונה תחילה הינו ספרה הראשון, המבוסס על יומנה האישי.