בשני הסיפורים הקצרים הכלולים בספר זה, חוקר ה. פ. לאבקרפט את שבריריותה של הנפש האנושית אל מול הלא נודע והבלתי מוסבר.
גיבורו של ״דגון״, מלח מכור למורפיום בעל נטייה אובדנית, מתאר את הימלטותו מהשבי הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה ואת סודות האוקיינוס המזוויעים שנחשף אליהם במהלך מסעותיו.
מצידו השני של הקונפליקט, בסיפור ״המקדש״, קארל היינריך מספר על שקיעתה למעמקים של הצוללת שעליה הוא מפקד ועל התגליות התת־ימיות אשר בוחנות את שפיותו ואת רצון הברזל הגרמני שלו. יחד, שני סיפורים אלה מציגים את ראשית התפתחות הסגנון של לאבקרפט, ומשקפים את הנושאים המרתקים שהגדירו את המורשת שלו.