“אזהרה: נא לא לתת את הספר למורי. הקטילה מובטחת, והקטילה הזו תגרור דיון ארוך וסוער שיצטרפו אליו כל חברי האתר, גם כאלו שבדרך כלל שרויים בתרדמת חורף, ושם כל אחד מהם יפרוש את משנתו בנוגע לדת, לאלוהים ואמונה. כתוצאה מכך, האתר, שגם ככה נוכח עתיקותו נתקל מעת לעת בבעיות טכניות, יקרוס לחלוטין ותוהו ובוהו ישרור על פני תהום.

***

בקצרה: הספר עוקב אחר עלילותיהם של מספר ניצולים בספינת תענוגות שנסחפה בים. הם שטים על גבי רפסודה, מחכים למישהו שיבוא להציל אותם ולא בא, כשהאוכל והמים הולכים ומתמעטים וכך גם האנשים שעל גבי הרפסודה, שככל שעובר זמנם מספרם הולך ופוחת. התפנית מגיעה כאשר אחד מהיושבים ברפסודה טוען שהוא אלוהים ושהוא יכול להציל אותם אם רק יאמינו בו. את אירועים אלו מתאר אחד מהאנשים שעל גבי הרפסודה, במחברת שאותה הוא כותב בלב ים ובדבריו הוא פונה לאהובתו שמתה. במקביל, חוקר במשטרה מנסה להבין מה בדיוק קרה שם באסון הזה שבלב ים והאם ישנם ניצולים או שכולם נספו.

זוהי מעשיה חביבה שהיתרון שלה הוא כתיבה תמציתית, קולחת וזורמת, המציגה סיפור לא שגרתי הבנוי היטב. עם זאת, החיסרון שלה נעוץ באופי החינוכי ובאג'נדה שהוא מביא, במקרה הזה מדובר באג'נדה דתית ("אלוהים נמצא איתנו תמיד, ועם אמונה גם יקירינו המתים נמצאים עימנו" וכ'ו וכ'ו) והרגשתי כאילו מיסיונר נוצרי כתב אותה. מצד אחד, ברגעים מסוימים בעלילה האמירות הללו יכולות לרגש (למשל, במחשבות על אדם אהוב שכבר איננו והכוח שהאמונה מעניקה עבורו) אך מצד שני זה מלווה בקיטש דביק ובמחשבה שיש כאן ניסיון ומאמץ לרגש בכוח, שקשה שלא לגלגל עיניים. כמו כן, פעם הוקסמתי מספריו של אלבום, ואילו כעת לצד הסיפור הקריא יש הרגשה של סיפור שהוא מהונדס בעיקר לצורך העברת מסר או מטרה כלשהי ופחות לצורך של לספר סיפור, מה שהרגיש עבורי יותר בתור מעשיה עם מסר ומוסר השכל ולא סיפור ככל הספרים עם עלילה ועולם העומדים בפני עצמם (והאמת היא שזה לא דבר חדש בספרים שלו, פשוט עכשיו זה הפריע לי יותר).
בקיצור, זה פשוט נחמד וקריא והעביר לי את הזמן, זה הכל (או, כמו שמורי קורא לזה, "ספר לא אמיתי"). בסך הכל אני כן יכול להמליץ עליו, אבל פחות למורי...”

“אהבתי את הספר. הפרקים קצרים מאד וענייניים.
העלילה סוחפת. וקריאה. הרעיון שהאל מגיע לרפסודה
הוא רעיון מדהים לסיפור. מאד נהניתי. ממליץ בחום.

נדב.”

“ספינת תענוגות טובעת והצוות יורד לרפסודיה באמצע הים. אין ישועה. מגיע פתאום זר לסירת ההצלה וטוען שהוא האל.
לכאורה פתיחה מבטיחה. אחד הניצולים כותב יומן המספר כל מה שקורה בספינה יום יום.
לאור שם הספר, ציפיתי ליותר וזה לא קרה.”