נולד בצפת בחודש דצמבר 1908. רב סבו עלה ארצה בשנת 1846 מלבוב, בירת גאליציה, שהיתה אז חלק מן הקיסרות האוסטרו-הונגרית. קיבל חינוך מסורתי (תלמוד-תורה, ישיבת רדב"ז) וביקר בבית-ספר למסחר בירושלים. מפי חברו המוסלמי יוסוף אחג'זי, בן לאחת המשפחות המיוחסות בעיר מולדתו, למד את השפה הערבית.
בהיותו בן 18 נתקבל לעבודה בסניף אפ"ק (בנק לאומי דהיום) בבירות, בו עבד עד שנת 1933. בעיר זו פעיל היה בחיי החברה היהודיים ובחיי הסטודנטים הא"י בפרט. היה בין יוזמי הקמת מועדון עברי, בו נערכו מסיבות עונג-שבת. היה בין מארגני שיעורי ערב לעברית ולקח חלק בפעולות ציוניות רבות ושונות, כגון הפצת השקל ובהתרמה למען קרן היסוד, והיה גם יושב-ראש של אגודת "מכבי", שמטעמה גם ביקר במכביה הראשונה, שהתקיימה ב-1932. ככתב עתון "הארץ" דיווח, בין השאר, על הנעשה בקהילה היהודית. עזר בהעברת עולים בלתי-ליגאליים, שבאו מארצות-אירופה, בעיקר בשנים 1932-1933.
החל בשנת 1933 עבד בסניף התל-אביבי של בנק אפ"ק. שם פעיל היה בארגון פקידי הבנק (פעולה שהחל בה כבר בבירות) והיה בין מקימי ארגון פקידי בנק א.פ. היה גם ממניחי היסוד של חוקת-העבודה, מן הראשונות מסוג זה בארץ. בשנות מלחמת העולם השניה פעיל במגביות לטובת צרכי הבטחון של הישוב, כגון "כופר הישוב" ועוד.
היה בין ראשוני המשתכנים ברמת-יצחק (מזרחה לרמת-גן), שם נבחר ליו"ר של הועד המקומי. שם לקח חלק בשמירה וברכישת נשק בימי המאורעות של שנות 1936-39. מאז 1939 התגורר בתל-אביב, מקום שם המשיך פעילותו בארגון פקידים ושימש מזכיר גדודי במשמר האזרחי.
נתמנה סגן-מנהל של סניף הבנק בראשון-לציון ובימי מלחמת השחרור שימש מנהל של לשכת הגיוס המקומית.
בסוף 1949 הועבר לסניף הבנק בנתניה וב-1954 מונה מנהל הבנק. ב-1969 רשמה אותו הנהלת העיריה בספר הזהב של הקק"ל, כהוקרה על מעשים למען העיר.
ב-1950 נבחר יו"ר ועד ההורים של בי"ס ביאליק, ב-1954, יו"ר ועד ההורים המרכזי. יזם את בניית מועדון הצופים, שימש יו"ר הנהלת מגן דוד אדום, פעל למען המגבית המאוחדת, חבר הנהלת הספריה המרכזית לעוורים.
ב-1973 נבחר חבר המועצה השמינית של העיריה וזמן מה שימש סגן ראש העיריה.
על שמו ישנה כיכר.
(עיריית נתניה)