זה סיפור שנבנה סביב ארובה. אני וארובתי (1856) הוא סיפור קומי קצר מאת הרמן מלוויל (1891—1819) — מחברן של קלאסיקות כגון מובי דיק ובארטלבי — על אודות ריב שהתגלע בין קשיש כפרי תימהוני לבין אשתו בדבר הארובה העצומה שעומדת במרכז ביתם; אהובת נפשו של הקשיש ואויבתה המרה של הקשישה.
כיאה למלוויל, הארובה גדולת המידות מפעפעת בכל רמות הסיפור, מן הממשית אל הסמלית, מן הפסיכולוגית אל הגרוטסקית; פושטת ולובשת משמעויות. וכך, בין לבנים לקמין, סביב המבנה אפוף העשן והסוד, שראשיתו במרתף ואחריתו
מעל ראש הגג, מסתעף סיפור מעשה משונה, מצחיק ויוצא דופן.