טָלָדוֹן, אָבִיו שֶׁל תוֹם, חָזַר! אֲבָל הַשִּׂמְחָהאֵינָהּ שְׁלֵמָה, כִּי מִתְבָּרֵר שֶׁהוּא רוּחַ רְפָאִים, לָכוּד בֵּין חַיִּים לְמָוֶת. כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, תוֹם וְאֵלֵנָה נִשְׁלָחִים לִמְשִׂימָה חֲדָשָׁה בָּאֲזוֹרִים הָאֲפֵלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל אָוַנְטְיָה, שָׁם הֵם פּוֹגְשִׁים אֶת נִיקְסָה, חַיַּת הָרְפָאִים. אֲבָל מִיהִי נִיקְסָה? הַאִם הִיא אִשָּׁה יָפָה אוֹ מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה? הַאִם קוֹלָהּ הוּא עָנֹג אוֹ קַטְלָנִי? וּבְאֵילוּ עוֹד דְּרָכִים נִבְזִיּוֹת הִיא תִּבְחַר כְּדֵי לְתַעְתֵּעַ בִּשְׁנֵי הַחֲבֵרִים הָאַמִּיצִים?