כְּשֶׁפּוֹזִי עוֹשָׂה הֲמוֹן רַעַשׁ בִּזְמַן שֶׁהִיא מְשַׂחֶקֶת וְהַחִלָּזוֹן שֶׁל פִּיפּ נִבְהָל, פִּיפּ מְאֹד כּוֹעֵס עָלֶיהָ... אוֹי וַאֲבוֹי.
אֲבָל אָז צִפּוֹר זַלְלָנִית מְנַסָּה לִגְנֹב אֶת הַחִלָּזוֹן – וּמַהֵר מְאֹד הַחֲבֵרִים מְבִינִים שֶׁלִּפְעָמִים דַּוְקָא כְּדַאי לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה רַעַשׁ!
סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ עַל הָעֵרֶךְ הַטָּמוּן בַּהֶבְדֵּלִים בֵּינֵינוּ.
הַחִלָּזוֹן הַיְּדִידוּתִי הוּא הַסֵּפֶר הַשִּׁשִּׁי בַּסִּדְרָה הָאֲהוּבָה "פִּיפּ וּפּוֹזִי" שֶׁל הַיּוֹצֵר עֲטוּר הַפְּרָסִים אַקְסֶל שֶׁפְלֶר. קָדְמוּ לוֹ: "לַיְלָה בְּלִי צְפַרְדִּי", "הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ", "הַקּוֹרְקִינֶט שֶׁל פִּיפּ", "הַמִּפְלֶצֶת הַמַּפְחִידָה "וְ"הַבָּלוֹן הַגָּדוֹל".