“חייה של אפרת, נצר למשפחה ירושלמית ותיקה, ידעו עליות ומורדות מלוות יגון עמוק והסתגרות לאחר מות אחותה בפיגוע. העדר מערכת יחסים קבועה ומשפחה משלה.
העלילה עכשווית, תקופת הקורונה. פגישת מחזור מחזירה לחייה את איתמר אחרי שנות נתק רבות. למרות היותו נשוי השניים מוצאים עצמם נסחפים ברומן ומהר מגלה אפרת צד באישיותו הפוגם בתחושותיה אליו והקשר מסתיים באכזבה. היא חולמת לפגוש את אביר חלומותיה אותו היא מכנה 'ראובן שלי'.
מפגש מקרי עם ג'וני, מלצר בריטי צעיר בתל אביב, מטלטל את חייה באופן לא צפוי ומכאן דבר לא יהיה כשהיה. איחוד, שמחה, תחושת התעלות.
ניתן להבין שהספר הוא בבואה לחייה האמיתיים של המחברת. יש משהו בתחילתו שהזכיר לי את הסרט 'דלתות מסתובבות' עם גווינת פאלטרו בו מתנהלים חיי הדמות המרכזית בשני מסלולים מקבילים- במקרה זה, האמיתי והבדיוני. הרצוי והמצוי אם תרצו.
הספר משובץ פתגמים וביטויים בלאדינו מבית האם ויצירות מוזיקליות שניתן לשמוע באמצעות קוד QR מודפס (אודה על האמת, לא ידעתי שאפשרי).
יש מרכיבים לסיפור מוצלח, אמיתי או לא. הרהור על מהות החיים. שמחה וצער, אהבה ואכזבה, גורל מתעתע ומקריות שיכולים לשנות הכל.
לא התחברתי לכתיבה שיש בה מרכיב מתקתק-קיטשי לא מבוטל. עמוס מדי במילות תואר בסגנון 'אהוב', 'יקר-ה', 'נערה מתוקה', פירוט תכולת מגשי המזון עם הפירות והמאפים, ארוחות הבוקר בחצר ליד הבריכה וסלי הפיקניק. משפטים בסגנון "הנחתי על כתפי את תיק העור החדש שקיבלתי מתנה, הכנסתי את הטלפון הנייד לתיק ועוד טרם סגרתי את הריצ'רץ'.... ". פה ושם תחושת קריאת יומן נעורים משולב ברומן רומנטי וראייה בוגרת.
2.5 כוכבים.”