“כבר עברו מספר ימים מאז שסיימתי לקרוא את הספר הכל כך יפה הזה, ומשהו בי מתקשה לשחרר אותו. ואם תשאלו למה, אגיד לכם שזה הקסם הזה האינטימי שנוצר בין הכותב לקורא. מכירים?

אז כזה!

כשפאולה, רופאת ילודים במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים בברצלונה, פוגשת את בן זוגה לחיים-מאורו, בעל הוצאה לאור, במסעדה על חוף הים לארוחת צהריים, היא לא יודעת שאחרי הארוחה הזו חייה יתהפכו על פיהם.

באותו היום איבדה פאולה את מאורו פעמיים. פעם אחת לטובת אישה אחרת, ופעם השנייה, לטובת המוות.
האֵבֶל הוא כפול. האֵבֶל על הפרידה הכפויה, והאֵבֶל על המוות, ועל הסופיות שבדבר.

אבל אם המוות הוא סופי ומוחלט, הכאב לא. הוא, יש לו מחזורי חיים משלו שאינם מתכלים, והם מתעוררים ונעים בגוף ובמחשבה שוב ושוב.
וזו התמודדות בכמה חזיתות. זה להרים את האגו הפצוע שחטף מכה רצינית מהבגידה, ומצד שני זה לקום ולנסות להתהלך מבין הריסות החורבן שהביא המוות.
והכי גרוע- אין עם מי להתעמת, עם מי לריב, במי להטיח האשמות. זה להישאר עם כל המשא הזה בינך לבין עצמך, ולנסות איכשהו לנתב את עצמך מבין כל תהומות הצער, העצב, הכעס, ואולי ברגעים מסוימים גם שנאה.

"השנאה והאהבה נאספות לעיתים בתוך גוש בודד אחד, כמו טיפות של כספית, ומתוך הסגסוגת הזאת צומח רגש מכביד ורעיל ולמרבה ההפתעה גם כזה שכמהים אליו." (עמ' 54)

בכתיבה יפה ונקיה, וכזו שלא נופלת אל תוך קלישאות, מספרת מרתה אוריאולס סיפור על התמודדות עם בגידה, התמודדות עם אבל, וההתמודדות של האיסוף העצמי וההישארות במגרש החיים, למרות הכל.

ולא,
על אף הנושא, הכתיבה היא לא כזו שהולמת בקורא בתועפות של צער ורגשנות מאולצים, אבל היא כן כזו שעוטפת את הקורא עם כל מילה ומילה, וזה המקום להודות על עבודת התרגום המדויקת שנתנה לי להרגיש את הכוונה של כל מילה, וכל משפט.

בכריכה האחורית רשומה אזהרה: "הספר שבידך יעטוף אותך וילכוד אותך לאט ובעדינות." וזה בדיוק מה שקרה. הסיפור, והדמויות, לכדו אותי, ואני אפילו לא חיפשתי להשתחרר.
הסיפור דורש קריאה איטית, אבל הוא חודר ויודע לגעת יופי ברגש.


נפלא ומומלץ מאוד.”

“ספויילר: הספר לא מדבר על צמחים. וחבל שכך, כי ציפיתי.
על מה כן הוא מדבר? על מה זה לאבד בן זוג. כל התהליך של האבל, של השנה הראשונה, פרוס כאן כסיפור.
הספר הזה הדגיש לי כמה אדם הוא בודד במסלול חייו, וכמה לאנשים אחרים יש כח לתת כתף כשצריך, לנחם, ולתת חיזוק לנפש להמשיך הלאה ולקום מהצער.
קריאה נעימה”

“פולה מתאבלת לאחר שספגה יותר מאובדן אחד: מותו של בן זוגה, ואבדן האיש שלה, מאורו, זמן קצר לפני מותו בפועל. שכן בדיוק בבוקרו של היום בו הוא נהרג בתאונת דרכים מאורו מספר לפאולה שהיחסים ביניהם הסתיימו ויש לו מישהי אחרת.

כעת היא מנסה להתנהל בחייה כרופאת ילודים וכאישה שאיבדה את בן זוגה. מעט מאוד אנשים יודעים שמאורו בישר לה ברגע האחרון שהוא מסיים את מערכת היחסים ביניהם, ולכן כולם מצפים שהיא תתאבל על מותו. פולה חולקת איתנו את הצער, הכעס והדכדוך שלה ברומן שנכתב ביד אמן.

כשקוראים רומן מתורגם, לא רק הכתיבה המקורית חשובה, אלא התרגום המופתי שנדרש כדי להעביר את הסיפור. מתרגם הספר (יוסי טל) עשה עבודה מדהימה ואנו קוראי העברית זכינו בפרוזה נפלאה. זה לא רומן שאפשר לקרא בנשימה אחת. אדרבא, רצוי להתקדם בו לאט כדי להתענג עליו.
סה"כ העלילה מעוררת מחשבות ולקורא יש מרווח של זמן לספוג את צערה של פולה.

ספר מומלץ בגלל הכתיבה המענגת”

“ברצלונה, קטלוניה, תענוג, יחסים ספר נשי שנכתב בידי אשה, ספרות מתורגמת.
קראתי בחופשה משפחתית ב יוון = מתאים. בפרויקט של אבא של הבנות שלי שהבת הקטנה שלי מנהלת אנשים מתארחים לחופשות, ואז משאירים את הספרים שלהם שהם קראו ולא בא להם לקחת אותם חזרה, מזל, מזלי, מזליסטית, כיוון שהבאתי רק ספר אחד את קרלוס קסטנדה והוא מסובך לי כרגע עדיין ולכן קוראת הכול רק לא אותו, וגם הפסקתי לתרגל בדואלינגו, וגם הישראלים ש עשו רילוקיישיין היחידים שהבנות שלי הסכימו לשאול אם יש להם ספרים בעברית, אז הם קוראים רק ב עברית, יופי להם, לא שיש ישראלים ב כפר חוף שלנו, מזל שלא, והאורחים שהיו טרם סיימו את ספריהם, נו לא כולם משאירים, היו רק קצת שנשארו לי לקריאה סך הכול היו 3 משנה שעברה שכבר סיימתי אז, ועוד 4 כנראה, הספק יפה בשבועיים 4 ספרים כשלרוב אני מנוחה בחלומות בבניית ארמונות נטיפים בחול ובמשחקים מתוקים עם הנכד שלי מציירים כותבים מדברים עושים יוגה מטיילים מתבוננים מדברים עם העובדים וכול הטרלללה.
שמחה מאוד להיות ה שלישית שכותבת על הספר הזה, הההחחח הנדירות.
חוצמזה זה ספר חדש, אז יופי לנו לקרוא ספרות עכשיות.
מה רק 3 הצעות מכירה, טוב ורק 2 ביקורות סקירות כמו שהמגיבים כותבים, יאללה אתחיל להשתמש סופסופ נו כבר במילה סקירה אכן עדיפה מתאימה הרבה יותר, לא מצליח לי אע"פ שכל פעם מכריזה על זה מחדש.
טוב המשך יומניפלא לכו תיקראו ממליצה בהחלט על הספר החמוד הזה.
סיימתי אותו ב 04-08-2023 התחלתי לקרוא את הספרים מיד כשהיגעתי בטוח יום למחרת, ב 30 ל יולי אחר כך אבדוק אם אכן כתבתי על כול הספרים או שכחתי מישהם
בדרך.
הנה מצאתי ב 1 באוגוסט סיימתי ספר אחר, אז בעצם לקח לי לקרוא אותו 3 ימים, יייההה. השבח. בהודייה על ההספקים.
להתראות
שבוע קסמרפא מבורך
המשך חופש גדול מענג
שנה טובה ומתוקה
20-08-2023 12:36”