"קיום ← מהות ← חירות" אינו חיבור פילוסופי. זהו חיבור מעשי בעל בסיס מדעי שנוגע כמעט לכל רגע בחיינו; לכל מחשבה, תחושה או רגש שעולים בנו, לכל אופן התנהגות פנימי או פיזי שאנחנו נוהגים בו כלפי עצמנו, ולכל אופן התנהגות שלנו כלפי אנשים אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית.
חיבור זה עוסק באי־החופש שלנו מעצמנו וביכולתנו להיות חופשיים יותר.
חופש הוא אחד המרכיבים החשובים בחיינו. כשאיננו חופשיים לעשות כרצוננו אנחנו מרגישים שחיינו ניטלו מאיתנו. ללא חופש, חיינו אינם חיים.
בנקודות זמן רבות לאורך ההיסטוריה, באין־ספור מקומות על פני כדור הארץ, נאבקו בני אדם למען זכותם להיות חופשיים. לצערנו, גם בימינו יש עדיין יש מיליוני אנשים שנאבקים למען מטרה נעלה זו, למען החופש שלהם. למאבקים האלה יש מכנה משותף: המאבק נערך מול גורם חיצוני שהגביל או מגביל את החופש של האנשים הנאבקים למענו.
לשמחתנו, חלק לא מבוטל מבני האדם הצליחו במאבקים האלה, והם וצאצאיהם זכו לרמת חופש גבוהה.
אבל נשאלת השאלה: האם אותם אנשים, וחלקנו, שזכו לחיות חיים חופשיים, באמת חופשיים לחלוטין? האם אלה מאתנו שעדיין נאבקים למען החופש שלהם נגד גורם חיצוני, יהיו חופשיים לחלוטין כאשר מאבקם הלאומי, החברתי או האישי ינחל הצלחה?
התשובה לכך היא שלילית. הם ואנחנו לא נהיה חופשיים לחלוטין.
חיבור זה מנסה להראות שגם לאחר שהשתחררנו, או לאחר שנשתחרר, מכל הכבלים החיצוניים שהושמו עלינו, עדיין לא נהיה חופשיים, מכיוון שעדיין לא השתחררנו מהכבלים הפנימיים שכובלים אותנו וכופים עלינו את אופני התנהגותנו. אנחנו עדיין לא חופשיים מעצמנו. ספציפית, אנחנו לא חופשיים ממהותנו, המורכבת ממהותנו האנושית הבסיסית, אופני התנהגותנו האישיותיים, תפיסת עולמנו ואופני התנהגותנו הנובעים ממנה, מרכיבי מהות שרובם המוחלט התהוו ללא שליטתנו וגם אלה שבחרנו בהם נבחרו באופן לא חופשי.עם זאת, ההבנות, ברמה העקרונית, על האופן שבו התהוו מרכיבי מהותנו ומה שהעניק את היכולת להתהוותם יאפשרו לנו להיות חופשיים יותר.