“הוא חזר”. בשתי מילים אלה נפתח סיפור המסע שלפניכם.
לפני 25 שנה חלתה ד״ר רעות בר בסרטן. כעת, כשהיא רופאה המטולוגית בעצמה, הוא נִשְׁנֶה.
למסע הטיפולים המתקיים במסדרונות בית החולים היא בוחרת בחברתה הצינית, ד״ר תמר מנור, כבת לוויה. מה שרעות אינה יודעת הוא שתמר עברה לפני שנים רבות אונס, שהשאיר צלקת זיכרונות במוחה שהיא קוראת לה ״סרטן המוח״.
הזמנה לקילימנג’רו הוא סיפורם של שתי חברות, שתי רופאות, שני ״סרטנים״ ומסע בלתי נמנע אחד, לא זה המתקיים בבית החולים אלא זה המתרחש בבית שבו רעות מאבדת את התואר “רופאה” והופכת להיות “אימא חולת סרטן”. האם תצליח תמר להסיר את “חלוק הרופאים” ולהיות חברה למסע?
הצטרפו למסע של חברות אמיצה החושף שיח נשי אמיתי וחושפני; מסע חוצה ימים, מטלטל, שזור בתהפוכות פיזיות ורגשיות; מסע אישי ומשפחתי שיש בו השלמה ומלחמה; מסע שאין לגיבוריו ולקוראיו ברירה, אלא לחצות אותו עד תומו.
ד״ר תמי רש״ל היא רופאה זה 18 שנה, מומחית בפנימית והמטולוגיה. בשנתיים האחרונות היא עוסקת במחקר למציאת תרופה לסרטן.
הסיפור נכתב בהשראתה של ד״ר צופי ענבר, רופאה המטולוגית שניצחה את המחלה. אני זוכרת את אותו חיוך קטן שעלה על פניה כשסיפרה לי כבדרך אגב: ״אני הולכת לנצח את הססטיסטיקה בפעם השנייה.״
בשבילי היא השראה לא כי היא שרדה את הטיפול, אלא כי היא חזרה לחיים.