הקיבוץ כסיוט

יש לי יחס אמביוולנטי למפגש אישי עם סופרים, לעתים הוא מרתק, בתנאי שהסופר הוא איש שיח מעניין ועם כישורי תקשורת בינאישית. לפעמים הסופר מתגלה כאיש מופנם המתקשה בשיח, מה שהופך את המפגש למאכזב, הפוגע בנכונות שלי לקרוא את ספריו. בכפר סבא שכללו את המפגש הספרותי, על ידי יצירת קונצפט תרבותי, לפיו מתקיים מפגש משלוש, של סופר המלווה במוזיקאי או זמר, וכמובן הקהל, שמגיב ליוצרים, אירועים סדרתיים

ספר ליוצאי קיבוץ או חבריו.
הספר שומר על מספר עקרונות:
א. שיתוף.
כדי לממש עיקרון זה עליו להכיל כמעט בכל פרק את כולם, אחרת מישהו ייעלב חלילה.
ב. זכות האדם וחרותו.
לדבר כל דבר , גם אם זה שטויות,או דברים טפלים שאינם מקדמים את העלילה.
ג. חובה לדבר ולהציג דברים בצורה מוזיקלית.
דהיינו לדבר סטקטו,כלומר חצאי משפטים שמהם השני בונה תמונה לפי ראות עיניו.
הספר מציג שקופיות, כמו בימים הטוב