יוסף חרמוני

יוסף חרמוני

סופר

יוסף חרמוני נולד בשנת 1942, ועבר בגיל תשע להתגורר עם משפחתו בקיבוץ איילת השחר. לאחר שירות צבאי בגולני, הוא חזר להתגורר בקיבוץ, עבד בפלחה ובכותנה, למד מזרחנות וערבית באוניברסיטת חיפה, ושימש כמורה לערבית ואזרחות בבית ספר תיכון.

במהלך חייו כתב חרמוני שירים וסיפורים קצרים (בגיליון אוקטובר של מאזניים עומד להתפרסם אחד מסיפוריו).

כדובר וקורא אנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית וספרדית הוא עוסק גם בתרגום שירה (בגיליון מאזניים האחרון פורסם תרגום שלו לשיר של לרמונטוב). הוא תירגם מרוסית כשישים שירי זמר, ביניהם של משוררים גדולים וכן את כל ה"אינטרנציונל". כעשרים מתרגומיו מרוסית הוקלטו ואחדים מהם הושמעו ברשת ב'.

כמו כן תרגם כעשרים שירי זמר מספרדית, כחמישה עשר להיטים אמריקאיים, שלושה שירים מגרמנית (ביניהם "לורליי" של היינה ו"לילי מרלן") ושני שירים מיידיש.


חרמוני כתב גם מאמרים וטורי דעות. בין השאר הוא כתב לירחון "מוניטין" ולשבועון "כותרת ראשית", ופירסם מאמרי דעה ב"מעריב".

במשך תקופה קצרה שימש גם כדובר מפלגת התחייה-צומת. במרוצת השנים חל מהפך בדעותיו הפוליטיות, וכיום הוא מחזיק בדעות שמאליות.

הוא אב לשתי בנות וסב לחמישה נכדים.

1.
היום שבו היא אהבה אותי הוא רומן אוטוביוגרפי יוצא דופן, הכתוב כולו כמכתב ארוך לאישה אהובה ובלתי מושגת, שכבר איננה בין החיים. המספר, יוסף, התאהב בבת קיבוצו הצעירה ממנו בשנתיים כשהיה נער בן שש-עשרה,ודבק באהבתו אליה במשך יותר מחמישים שנה. היא נישאה לאחֵר וגם הוא הקים בית ומשפחה, ועם זאת, אהבתו אליה לא שככה. באוזניה המדומיינות הוא מתאר איך נכרכה נפשו בנפשה ואיך נותרה אהבתו כלפיה מוחשית וחיונית,עד שנעשתה כמעט לאיבר מאיברי גופו. היום שבו היא אהבה אותי, ספר הביכורים של יוסף חרמוני (יליד 1942),הוא שיר אהבה לחיים; וידוי נרגש ובה-בעת מחקר דקדקני על רגעי האושר והסבל שמביאה איתה ההתאהבות. דרך תיאורים מפורטים של מצבים והתרחשויות מחייו, מבקש המספר להתגבר על תעתועי הזמן והזיכרון, לפרק את רגשותיו למרכיביהם הזעירים ביותר,ולבחון את הכוח הטמון באהבה, המאפשר לה לחמוק מגבולות ההיגיון ולגבור על ההבחנות הברורות שבין חיים למוות. חרמוני ניחן בהומור עצמי, שמוהל את הרגש העולה על גדותיו באירוניה דקה. לשונו עשירה ופיוטית,ועם זאת דיבורית, גמישה ועכשווית מאוד. לסיפור האהבה וחקירתה, העומדים במוקד היצירה, נוספת גם עלילת משנה; טלנובלה, כהגדרתו המחויכת של המספר, שבהאהבות חד-צדדיות רוקמות בהצטרפן זו לזו רשת צפופה של אכזבות, תקוות ואפשרויות בלתי-אפשריות....

2.
יעקב וקשקשנים אחרים הוא לכאורה קובץ סיפורים על קורותיו של קיבוץ אחד, בן מאה שנה וקצת. אבל הוא לא בדיוק קובץ סיפורים, אלא סיפור מתגלגל על כמה דורות של נשים וגברים שסיפורם וסיפור המקום שזורים זה בזה, וגם אין בו דבר על הרעיון הקיבוצי, החלוציות, הגבורה ותקומת ישראל. כל אלה רק מבצבצים בין קטנות וגדולות היום-יום בחייהם של גיבורים בשר ודם. יענקלה, המכונה יעקב שגב, אשף בטוויית סיפורים ארוגים בכוסית משקה, הוא האחראי לרוב הסיפורים, אלה שהיו גם היו ואלה שאולי לא היו ולא נבראו, והוא גם גיבורם של כמה מהם. יוסף חרמוני מצייר בכתיבתו העשירה, בשפע הומור ואהבה, תמונה גדושה וססגונית של מקום ואנשיו, שעשויה להזכיר לקוראים מקומות אחרים, ממקונדו ועד כתריאלבקה. יעקב וקשקשנים אחרים הוא ספרו השני של יוסף חרמוני, איש איילת השחר. קדם לו הרומן היום שבו היא אהבה אותי (אחוזת בית 2017), שזיכה את חרמוני בפרס גולדברג ובפרס שרת התרבות לספר ביכורים. ...






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ