למרות ההעתקה הבוטה של סיפור הרקע מ"הארי פוטר" (4 בתים שכל אחד מבני המשפחה משתייך לאחד מהם ולכל אחד מהם תכונות המייחדות אותו מהאחרים, מות הוריהם של הגיבורים בשריפה מסתורית לפני שנים שאולי ואולי לא קשורה לעניין, וכו'), ולמרות שהספר השני פחות מאיץ את זרם הדם מהראשון, הוא עדיין טוב מאוד, ומותח.

הפעם אנו רצים (לא מטיילים, רצים) ברחובותיהן של וינה, זלצבורג, ובעיקר ונציה. בין הרפתקה אחת לאחרת אנו שומע

אני משוחדת אוהבת את סידרת 39 הרמזים ושתי סדרות ההמשך.

(^0^)

למרות ששתי הסדרות הבאות לא כל כך טובות כמו הראשונה אין כמו הסידרה הזו. נכון היא מיועדת לנוער.. נו אז מה... היא כיפית. וספרים צריכים להיות כיף.

זהו הספר האחרון בסידרה. בסידרה זו הם נלחמים בג'יי ראתפורד פירס איל התקשורת, שיש לו כוחות כיוון שגנב חלקי שיקוי מסמי מורד דודן שלהם. כרגע הם מחפשים את הרכיבים של שיקוי הנגד כפי שכתבה אוליבי

הסדרה טובה, אבל כאן היא מתחילה להתדרדר.
הספר הראשון, אוקיי וואו, יופי, אחלה.
זה ספר נחמד, אבל פחות. אהבתי אותו הרבה פחות מאשר את "מבוך העצמות".
אני כן ממליצה לקרוא, אבל אנשים - תתכוננו, זה ספר טוב טיפה פחות...