אמרתי כבר שחבל שאין תחרות כמו "מאסטר שף" רק לסופרים? אמרתי. אז אני אומר שוב. אני מניחה שאילו <mark>ניר דרום</mark> היה ניגש לתחרות כזאת היו אומרים לו שבאמת, כל הכבוד על המאמץ. אבל שאין די בקשר אישי לטרגדיה נפוצה, ואין די בסיפור קורעלב. אני מניחה שהיו שולחים אותו לחזור למטבח, לבשל את הדברים שוב, לחשוב איך לעבות את הדמויות, לתת להן עומק יותר, להוסיף אמינות לעלילה, ולחזור בעונה הבאה עם תוצר טוב יותר.

מה יש כאן

הספר "הלו דורית" הוא מרמלדה עם שכבות. יופי של ספר!

אני מודה שבחמישים העמודים הראשונים, הבנתי שאני הולכת לקרוא משהו שאני מגדירה אותו כ"חביב", ואפילו שיתפתי חברת פיסבוקית שלי בתחושותיי,,,, אבל,,, להפתעתי אחרי חמישים עמודים "הוא אחז בי".

אתחיל מהכריכה שהיא בעיניי מקסימה, צבעונית, קייצית וגם צהוב... היי... הלו, הצהוב על המפה בקיץ 2015. הביטו מסביבכם, המגזינים וחלונות הראווה הכל שופע בשמלות

סיפור שמסופר בארבעה קולות .
דורית - גיבורת הסיפור המתוק הזה.
אנטי רייצ'ל - דודתה של דורית , והאנטי זה לא קיצור של אנטיפתית , אלא התרגום של המילה מאנגלית =aunt- דודה.
בובי - בן כיתתה של דורית.
נייתן - האקס של אנטי רייצ'ל.
ולקראת סופו של הספר מצטרף קול נוסף, קולה של שרה,אמה של דורית,ואחותה של אנטי רייצ'ל.
אני באופן אישי הייתי מחבקת כל אחת מהדמויות האלו חיבוק אמיץ , ולוחשת להן באוזן שכל כך אהבת

ניו-יורק, ניו-יורק

<mark>ניר דרום</mark> הוא בן ארבעים, בוגר בצלאל בעיצוב גרפי. ניר נסע במסגרת הלימודים לסמסטר בניו יורק והתאהב בעיר. כשסיים ללמוד חזר אליה עם אשתו לעתיד שסיימה גם היא לימודים בבצלאל. הוא עבד במשרד עיצוב בניו יורק והיה שם גם ביום בו נפלו התאומים. הוא קם באותו בוקר ופתח את הטלוויזיה, וראה את הבניין הראשון בוער.

ניר נסע לעבודה והיה בטוח שהשרפה תטופל, כמו שהיה בפיגוע הקודם. כשהוא הגיע לתחנה

הספר הזה הצליח להוציא אותי ממשבר קריאה. ספר ביכורים קולח, קריא ומעניין. סיפור התבגרות מרגש ומלא חמלה של ילדה בת 14 ושמה דורית.
אביה ואמה של דורית גרו בניו יורק. אביה נהרג בפיגוע התאומים לפני שדורית נולדה. אמה שקעה בדיכאון עמוק, עזבה את ניו יורק ועלתה ארץ ישראל.
כל שנה בחופש הגדול, דורית נפרדת מאמה ונוסעת לדודתה אנטי רייצ'ל בתל אביב. אף אחד לא יודע לאן נוסעת האם בחודשיים הללו. הן מניחות שהיא נוס